Kokhve Yitsḥaḳ · 1848-01-01 · 12 (1848) · p. Seite 84

והנח אף כי מצאת פלם לא גבה לכף ולא רמו.עיניף לבן אהבתיף אהבת ע1לם ונפ1ןוי אווירה?בפ^וף דוד רובינשטיין מטשערנאוויטץ. רגל הכסא*) Don Saul Horwitz tn Tarnopol. יבינו חנינא הלבה תיה לחם לשובע בל אכל, ולא למיד. נפשו ברעב התעטפה י גם אשתו מעוני התעלפה, ותרא כי ברעה היא. ואין לח מנחם אין איש שם על לב, ואין מרחם חצרות הכתימה, ובל יכלה עוד התאפק והבא לבעלה החסיד זממה להפק ותפתח שפתיה ותאמר, ולבה עליה חמדמר: "עד מתי אהובי תענה נפשך *ומנוחה בל תתן לעיניך "לחם צר אכל תאיל "ולשונך בצמא נשתה "עוד מעט הלא תתחל ״ואן אמצא עזרתה? "שפוך נא שיחי־ לפני יוצר שחקים "למלאית הבטחתו ודברו להקים ־ "כי אנשים במוך בל ישיבם ריקם, "אך טוב יגמילם שבעתים לחיקם "תפלתם יקשב, לשועתם יטה אזנו־,ו "רצין ישביעם, ויפתח להם חצנהו. — .Nach dem Deutschen von Dr» Sachs (י