Kokhve Yitsḥaḳ · 1848-01-01 · 12 (1848) · p. Seite 81

81 לשלמה מיימון, לא ידע איש את קבורתו בגי^וגא רבה י *)?1א שיש הצב?(ו־אשיותיף להלל שמף ושם אבצתיןז את ה$!2ז הזמן יכלה את הזמן שמף יבלה. ברוך שאנ5עלד. תנןות ישרק• Don David Nubinstein in Czernowitz. מרי נפש חובקי רפש בה דבקו התלכרי׳ חף מם$ע .קוו.ישע מצור עזם לא נפרדו; סהוחלת כיואבת התמוה כוזבת : יז־ * ■יי־ לרשע ח$1א חומס 5פש1׳?הה ל-זבר היא לגבר הולך בתום וצדק לבושו; *) ארזעה טורי אזן האלה נתונים התה לי מאת המלין הנ״ל זעת לכתו למסעיו לאסון) תחומים על סשוו תרי״ג, ויתל את פני לשלמם אל התנם ד'מ שטערן ני' וירזוקו נספרו כונני יצתק, ני נכספה נפשו להראה עוד זין העושים זמלאנת הקדש ׳ וגם אתנה מלאכתו הזאת הלא מצער היא ומפאת צורתה אין להלל הממזר לפי מהללו — ני מפאת תמרה לה מ06נו הזכורה זנתזו זנרון זספר את שם האיש אשר רות זו, אשר אתר לתנמה אתותי היא, והיא גס היא אמרה אתי הוא ה׳ה נעל מתני פי' גזעת ההורה לס' מורה ננוניס, וימצא קזרו נשזלת מים — ואולם נפעם הזאת אין ידו משגת להניא תנחת זכורים אשד תעיז לנפש כל קורא , עד אשר ינית ס' לו מעצנהדרןומרגזו, אז יניא עוד ממגד תזואת שרת נעים, כי ברוך הוא. לייפניק , זתדש התמישי זכר עולם יהיה צריק לפיק׳ מרדני באם.