Kokhve Yitsḥaḳ · 1848-01-01 · 12 (1848) · p. Seite 18

חוקים ומשפטים טובים בכנפי בגדי אשכנז, והיה בל יהודי אשר יקחם והלבישם חפשי יהיה בישראל! ועתה ואו דברי שרי המדינה לשאול פי מנהלי עדתנו. אולי עתה היא העת הראויה להסב לב היהודים להחליף את בגדיהם בבגדי המדינה י ־־ ומה נאמי ובמה נצטדק על קשיות ערפכם! אי שמיס! איך לא תבושו ולא תכלמו, איך לא תבינו ולא תדעו עד כמה תוריד, אחכם גאוחכם ממעלת האנושי — עד אשר השרים מוכרחים לשאול עצה מה לעשות להסב לבבכם לדבר הטוב לכם ולבניכם, ולמלאות רצו! המלך הנשגב! ומי לא יצהק על דבריכם והתנחומות שוא באמיבם, אדוננו המלך לא ילחץ ולא יצוה להסיר בגדינו מאתנו בחוזק יד, ולהלבישני כאנשים — הצלחה גדולה לכם ולבניכם! מוכנים ומזומנים אתם לחיי עולם הבא. אם הראזיוואלקי והבעקישא ישאיו לכם לפלטה! האם רק לחץ וענוי אתם מבקשים כילדים סוררים אשר יקומו משנתם וילכו ערום בל* יבוש בראש כר חיצות, עד אשר יוכרח האב לקרא הרודה בשבט אליהם למען הלבישם, ורצון המלך רבד אינו כדאי לפעול על לבבכם למהר ולהחיש למלאותו! — החת גערה במבין מהמת כסיל מאה אמר המלך החכם, הזהרו ודעו אה אשר,תעשו! ואלו היה בזה איזה דבר איסור דלילה החרשתי, כי קדושים אתס לאלהים. אכן איה האיסור? ואיה הצוויי ובאיזה בגדים הלכו אבותינו אברהם יצחק יעקב, משה ואהרן, דוד ושלמה, וכל הנביאים והתנאים והאמוראים, הנשיאים והראשי גליות הדת מלכי פרס, הגאונים ובל הפוסקים האשכנזים והצרפתים? וכן חכמי רטירקייא הגדולים והמפורסמים? ומה מאוד ,ישמח דב תלמודי אם עלה לו לכוון באיזה דבר הלכה להגאון בעל שער המוך, להקשות קושיתו או לתרץ תירוצו, וישכח כי הרב הנמל הזה לא היה לבוש כמוהו, אך כמנהג אגש׳ מדינתו? — רבנים! כבי יצא חוק וכזש״גט, שלא יתמנה שום רב בעדה, אם לא יהיה מלומדי הפילוסיפיא, במרי מכם ימזון כי!ה מכסאותם יישקדו על הלימודים לעמוד על הבחינה כאהד מהדורשים והלומדים חכמה זו בהאוניווערזיטעטען• אף שנהגתם איסור בל ימיכם לדרוך על סף היכל הפילוסופיא, וכל אשר ידרש בה החרמתם, גם לומדי ספרי המורה נבוכים והכוזרי ושאר ספרי מהקר לאפיקירסים נחשבו בעיניכם. עחה שמות החכמים הגדולים, קאנט. הרוג, הענעל, הס יקרים אצלכם, ותדעו היטב שגם פילוסוף, ואולי רק פילוסוף ידע לכבד אח ד׳!