Kokhve Yitsḥaḳ · 1848-01-01 · 12 (1848) · p. Seite 16

16 ביתו! כ׳ היא וכל אשר לו לחים היה ב״שיאל! ועתה, כל אלה פה לפנינו ואתנו,הי.־ם! רב יושב על הכסא׳ ובגדי אשכנז ילבש“ בדרשותיו לא יפלפל. לא יקשה ולא יתרץ, אך יגיד להעם דברים אשר כבר הט ־ מתירצים בשפה צחה וברורה. בשפת העם המדוברת! — היכל גדול בנוי לתלפיות משונה מכל בתי כנסיות הישנים, יאשר לא בנקל ימצא דוגמתו גם באחת מערי אשכנז הגדולות ~ והנה ה ילדים אשר יגדלו כעת, לא הורגלו כאחד מאתנו, ולא ידעו ולא יכבדו כלל רב אחר אשר לא ישמעו לשונו, רק ,רב כזה אשר יראי בעיניהם ודובר גם אל לבבם, הילדים האלה אך אל ההיכל הזה ירוצו בכל עת ובכל שעה המיוחדת לתפלה, ותחת אשר לפגים האבות היו מוכרחים לגנוב ולהטעות לב בניהם בדברי שעשועים למען ילכו להתפלל, הנה עתה, עוד טרם יפתח האב את עיניו ובניו כבי קמו עמיו, כבר יחצו ידיהם ורגליהם ופאת ראשם, ובשמחת לב ילכו לבית אלהים! בעת ילכו לשוח, הנה רק נגיני וזמירות משוררי המקהלה ישמע מפיהם, ובשובם הביתה יספרו לתומם מהכבוד וההדר והס־ר הנכון אשי בבית הזה, כי לבם לא נשחת ולא נטמא עוי מקנאה וגאוה׳ הס לא ידעי בלל ממריבה חכתי־, וקטטות היראים והמשכילים. ומה ילכוד אח לבבם ׳י אם לא רק' האמת אשד בחזקו יפעל בקרבם ויעשר, רושם בלבבם. וכמתפלאים יספרו, כ׳ ראו גם השרים הגדולים ונדיב׳ עמים נאספו בבית זה והשתחוו בהדרת קודש! — וגם הם להימס יצחקו על קהל העם העומיים סביב ובצלעי הבית,. בבגדים השחורים אשר לנו כי לא ידעו עוד אם קדושים הם; ער אשר יבוש האב בשמעי הרבדים הנאמנים טהורים מכל נגע ריב ומחלוקת ומכל כונה זרה, יוצאים מפי בניו הצעירים, והוא, מפאת ההרגל מכבד, ומידאתו מחמת הצבועים ישים החשך לאור, ואור לחשך! עתה הנכם רואים כי רוח העת יחיה גם את הבנים היכים והצעייים. לכן תשמרו לכם מחניה כבלים וחבלים עליהם להיות למו לשטן בלכתם בדרך האמת אשר שת לו מסלוח בלבבם, אם תהיו אכזרים וחיסרו אותם בשבט מושל, הנר, בלבבם תבער האש, ורוח ההשכלה יפיח בה ותהי למוקד! ואוי לו לאיש אשר התבערה תצא מביתו ותאכל כל סביביו ־־ שימו זאת על לבבכם ואל תציקו חרבה ז אל תאסרו אותם בדברים שהם נגד העת ונגי השכל האנושי, ילכו בדרך כל הארץ ולכו גם אתם עמהם. אם את הצלחתם אתם דורשים ראו על סדר החינוך