Kokhve Yitsḥaḳ · 1848-01-01 · 12 (1848) · p. Seite 13

כלכס שתדעו האמת שאין שום קדושה בבעקישע וראזיוואלקי ובשאר בגדים אשר לכרם בשם תקראו, כבר תכבד גם עליכם המשא הזאת, וכר אחד מאתכם הוא הציו עבד וחאיו בן חורק, זה יסיר הראזיוואלקי מעליו ויאמר האח! כאלו נלקח אבן מעל גבו, וזה יתיר את החגורה, ובכל שנה ושנה ימעטו מספר הנלבשים כאשר הלכו אבותינו לפני ארבעים ושלשים שנה, וביחור אתם הנוסעים בכל פעם למדינת אשכנז, הנה אך כצאתבס מגבול העיר וחוצה, כאהד השדים תלבשו ״ ריד, חדשה — רוח צח וטהור יחיה רוחכם, כי חופשה נתן לכם בכל מקום אשר תבואו, כבוד והדר לכם עלי דרככם אשר תסעו, וכמר והדר לכם גם בחבית אשר תשבו, בחברת שרים תסעו, ובחברתם תנוחו; אך בשובכם לעיר מגורתכם תשליכו בגדי הוד האלה מעליכם. והתעטפו בבגדי חסידות הנמאסים בעיניכם ובאי־רת שער למען כחש, ובניכם המגודלים ־־־ מאים — יודעים — מרגישים — ומחשים — היש חטא גדול מזה נגד האמת והיושר? למה תתראו, ולא תבואו כלכם בברית יחד נגד התל הקטן הזה מאלה המכנים עצמם יראים וחסידים, אשר לא ראי התבל ומלואה, ולא ידעו רק מהליכת פחות מד' אמות בלי נטילת ידים, אם כמי תדעו בלבבכם שאין שום חשש איסור בלבישת הבגדים הנהוגים בכל המדינות? המדרש השגור בפיהם ואשר יתעו אתכם עם דבריו, לא היה ולא נמצא, והוא מדרש חדש נולד מן ד,אייך או מהחייטים היהודים; וגם אלו היה נמצא אין להוציא שום איסור ממנו, רק הכונה ששם במצרים שכל בני ישראל היו נלחצים תחת סבלות מצרים, היו נחוץ לפניהם להיות ביניהם דברים מיוחדים להיות בקשר אחר לעת מציא. ולא שנו שמם ולשונם ובגדיהם, למען יכיר איש את רעהו, "וכלו להמתיק סוד בעת אשר ירצו להתועד ־־ ובזכות אשר היו כלם ללב אחד. וכל אחד צר לו בצרת דעהו, רחם י׳ עליהם וגאלם; לא כן עתה, מפוזרים אנחנו בכל קצוי תבל, בכל מקום מושב אחינו, יאהבו ארץ מולדתם ומלכם — וביותר אנחנו, כי תחת צל מלך חסיד וטוב אנו חוסים, ואם אנו מצפים ומאמינים ובטוחים בד', כי תבוא עת וגם קרן ישראל •רומם בלאומים! ־־ הנה גם בעת הזאת הודו לד' ולמלכינו כי טיב, כי גם על ישראל חסרו! וחלילה לנו לחשיב להיות מצוינים בלבושים מיוחדים, למען נהיה לאגודה מיוחדת — אהבה ואחור, ושלום יהיה בינינו ובין אחינו אשר אנו מתגוררים ביניהם, שנאת הדת כבר חלפה והלכה בימי החקירה