Kokhve Yitsḥaḳ
- Journal
- Kokhve Yitsḥaḳ
- Volume
- 3 (1847)
- Issue
- 11 (1847)
- Date
- 1847-01-01
- Page
- Seite 84 (sequence 86)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 66% known words query
- IRI
…/4785731-6613232-4785926--1010-4786011- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
84• ד!חבור הזה, קוראאהוני, חזרתי ונמרתי מאז ישנת התקצ׳יד ליצירת «ולמיס, על נל ראש שמתה היה התנור הזה שעשועים לשני ידם יום, אן> פי השיריס ^רנם סשומיס ולא שקולים נתגועות היו, וגם ער3 מ שגיאות מי ינין הנשילו אשנלותיהס ענני ראש, אך יען ני כל תיש עצים סוסל תמונות ישלת ידו נמלאנת רעהו׳ ואל מלאכתו יאמר ני 0ונ הוא, פן עניתי גם אני עליהם שתום עין ולא שמתי לנ לראות הטונים הם אס רעים ויהיו נסי נדנש למתוק. עד ני נשנת צ״ח הקרה הי לפני איש דנר צתות התפס המפואר מו״ה משלם שמואל קאוולער מארן מאראמארעם, ויהי נאשר שם עיניו על השירים האלה, ונאשר עיני זרים יראו מרחוק, וירא הוא אשר לא ראיתי אני ויראני את נל אשר יתסר להם, ונה דנר האיש: «הרס את ידך למזק את נדק הנית אשר נגית נטרם ינא איש זר ויקציע אותו מסניג, ויתהלל המתהלל ני קנאת ניתך אנלתהו והוא היה עזר נננדך, יהיה לריק נל יגיעו', ויען ני ראיתי ני נאמונה דיר האיש איש אמונים הלז, חשתי ולא התמהמהתי ותקנתי המעות ומלאתי החסרון נסי אשר השיגה יד נינתי ואשר ונחי עשיתי, תשאות חן חן לו על הגאולה ועל התמורה, אז אמרתי קנאת סופרים תרנה חנמה מנון ’נין לאשורו. ינל זאת מי האיש החנם אשר ידרוך על מפתן נית זה, וראה ני עוד לא גיסא היית מן הנגע, יודיעני לעיני נני עתי, אך לא ידנר מרחוק סרה, חי האלהיסל ני אקשי3 לדנרי אמת ואשלם לד נתודה. ויהי נאשר קרזתי להקים את הנית הזה השני, ויען ני נטחתי נאל חסדי ני יעזרני כאשר עם לניי, התעוררה רוחי נקרני לשיר את השירה הזאת, לדני על לנ שירי ולהראות להם ני עוד דלים ורעים מהם ראיתי נמתנה הענריס׳ ואן> ני מצאתי ואיתי נחנור אחד מננורי העתים אשר הניא מלות אשננזיות נתון שירי לשון הקדש , אשר נאלה נתוך שירי לא יראו. הנטחתי את נני ננורי ני עוד מעט ונתתי רוח חדשה נקרנה, ונחמתים מיגונס. כוס נחמה. שירי! מדוע פניכם זה היום רעים? יען כי עם בכם איש חכם דופי? הנחמו! אין בכם זדים נוראים, אך מעט צדי ויהפך כל דופי ליופי. עברו נא וראו בערי קריה ספר בנו בני אדם חומות ודלתים חדשים מקרוב צפום בלוחות שפד וקרבם מלאו חללים אין בם רוח חיים. מאד יעשן אפי במשוררים אשר קמו כי מזבח קיש באש זדה יסיקו אם אין מלח בלשונם אשר זממו ידברו זר ובילדי נכרים ישפיקו.