Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 11 (1847) · p. Seite 45

— 45 — תולדות רב. Von I. H. Weiß in Groß-Meserltsch. (וזתימה׳) ויהי רב בכל הוראותיו אחד מן המחמירים כה) בפרט בדברים הנוגעים לעצמו לבני ביתו ולעירו, למען הרב היראה והמוסר ב־ן האנשים המבקשים את נפשו לתורה ולתעודה ולעשות משמרת למשמרת, וזאת היתה הסבה לגזירותיו אשר גזר ולתקוניי אשד תיקן, למען העמד הדת על תלו. כן הרים קודש לד' מספר ימי חלדו, מחציתם לתמוך ידי עם הארץ לבל המוט רגלם מני אורח המוסר, ומחציתם למשכילים כי) אשר באו בצל קורתו לשמוע בלמודים יום יום, והבחינה והנסיון הזה באופני החינוך הנרצה והמועיל לא חדלו מעשות פוי, אמנם הרימוהו עשר רעלות;יל כל חכמי דורו, לפלם דרך נתיבד•, להשגרת ההצלחה זמנית ונצחית.— אמנם אם בכל מאמצי כהו החזיק ולא הרף מחכמת התורה, בכל זאת גם משאר החכמות נז) לא הניח ידיו, להראות לעט ד׳ את יפים ואת ידם החזקה להעלותינו על מרומי אושר האדם ותעודתו הרצויה בעיני אלהים. והבדילו חפצו במדעים מבין חכמי דורו, אשד מעט מזער מאמריו באגדה נח) הולכים על דרך הסוד והחידות כחמה מרוב חכמי דורו. ואשר השגתינו אותס כמעט אבדה באורך הימים ובהשתנות הדעות, וקרה אותם מקרה נט) הכמות העמים הקדומות, אשר בשטף העת לא נותרה לנו דרך להבין אמתתן, ולגלות כונת הכותב אותן על ספר. אמנם מאשר עשו למוריו פדי תנובה לברכה בנפש תלמידיו, עשו מדותיו הישרות אשר חי בתנה, צדקתו וענות רוח אשר חבש לנפשו כל ימי חייתו. מעודו לא גבה לבו ולא נשא לשוא נפשו, לא יבלה זמנו בהבלי שוא ובדברים במלים ל) ולא פנג נפשו בתענוגות בני אדם. אל הכבוד המרומה לא כרע ב!-ך ולא רדף אחריו להשיגהו, והיה כן מנהגו מעולם, בי תקרינה לכתו לפגי