Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 10 (1847) · p. Seite 72

72 פאיער צוהו — הזהיריו מקרות את פריו לאכול ולא ימות לשחת :•:V י אמרותיו בלפי צפנתי אביע -! T : י T ־ : ועל חיוכיך טמון איור האמת אופיע 7 מפל עץ הגן עושה פרי למינהו יערו עם רבשיו אל כפף תרלהו אולם מהעץ — אך מעץ הרעת ממנו טיובה גם רעה נובעת׳ העומר בתיוך הגן בהוד ותפארת אליו בל תשלח יד פלאש בועלת; אם ראשיתו מתיוק אחריתו מרה פן תתבענו — פן.יהיה לך לזרא. עתה, אם למצות׳ תאבך, שמוע לבל הוסיף עליה לבלתי גרוע חלב וטוב הארץ תאכל לנצח - זז ••' ־ יי. וחסרי תמיר.יעטרך כציץ עלי פצח. אולם הה •י עת תמרה פי תלך יןוי להפר בריתי וספות חטאת על מרי: לי זרוע נטויה ל׳ זרוע לוחמת, לי לולב מורטה חרב נוקמת < י לי יום נקם וישלם פועל יריף לי אריה במסתרים יארוב לצעדיף: .מותי שמו! ניוקם אכזר בעל חמה עוטה אררת שחרחורת מעיל אימה בירו מאכלת דולב מתהפכת על ראש הפושע בתימה נתכת —