Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 10 (1847) · p. Seite 65

.על כן בניי• אם :ד אליוה בף נגןך,׳ אל ת^לך התנןוה אחיי ג!!ף; איו אם תדבקך הצרה והך?ה אחוז בתקוה מנה בל תנה ןדיף. אם זעקבה התקוה איותף פעמים בל תאמר נואיע ובל תעוביה; מפנינים היא יקרה וזהב פרדם ־ 5 * ״ :« 1ד : ״־ ן ז׳ עיונג ונחת עור,:ריף דדיה אם בלי ראיות טיובה זימיף ברחו, וגם אני'•)'ת אבה חלפו הלכו; קרא נא לתר,יה.היא תעמוד לימי5יף, בי יש ע\כר ׳ קור, לפעולוהיף. בי־יש יעיופט _קוה במדיום יעמיס ישקול מעללי האנוש במו־מאזנים ־ •־ י -׳,׳■:•• t־v - ,־• הוא לא יעות צדק לא יעות מ>עפט אך בצדק ובמשרים אותך י.שפט. חיים גאר5ונקעל מטארנאפ השחר. Don M. L. Läwitz in Lemberg. ראשי ההרים מדאיהם יאדימו קטנים ונערים ממטתם יקומו הצפרים ירננו מבין הזנפאים ** 3 וזהר׳ השמש נראו לעיני ם. ירד הירח אספו הכוכבים והשמש תשלח אודה מהעבים. השחר יופי(! החשכה נידדת בקצה הרקיע השמש עומדת. חושך ואמש הושלך משמים,