Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 10 (1847) · p. Seite 60

60 ויהי נשמיע כלב הריעה את דנרי אדוניו. וימלא שתוק פיפי. ויפתת שפתיי ייאמר: אל (א תש ת עלי עון ואל יתר אפן ני ני ערגתי את לגי לנשת אלין י רהסנן הסננתי לעשות לן נה? אן נלאתי הניל עוד, וננעל תיל ינגדו עלי ונרי תרמית תשר יצאו מפיו שקר . ני אן לדמותן הוא גא. לא עלין יללתי׳ ולא על שגרן יהמה, רק על ניננאה יהגה, ועל שמתתו וגילו ני נאספו יגנה. הן הצאן אפס והנקי נלה הלא גל ישאג עוד על טרפו ירק גרעג יגוע ואין פורם לו. נחשר יאמר משל הקדמוני: גם אחות האחים נעדרה * T *I ־;־ו*'ן T . לגם כי יבארקף בבכי רק נימי רנה .ועלמחה נם לעתלת הדוחה;ר'ו_ע תרע כי מתגבר הנהו. כי לא על צרתף דמעותיו ל»לםןי רק על א?דן עלמחתהו. אהבת הרעים יקרה. אולם בימי לחץ ומארה אף לעתות בצרה. שאול כתחאל הוווויטץ מטאונאפאל. מזמור לדוד. י 1 Ti• Don David Rubinstein in Czcrnowitz. מה רבו הקרי אלת אל אמונת! מעולם על יתר לאיוהבל ועלעלה רציונל 1 - v v; י־ : ׳ t v אם ברע הנהו הלבתל טמונה תביואהו באחריתו ברציה הרר גאלנל. t : - :־ 1 I:*־ : קני הסוף סביב*ות הנחרים :רלדון;רלדון לרוח חילם בקום סער גרלל מבין הרים סופה עזת רוח חוק ואילם. עלרם באבם לא במהרה יקטפו ■ :שחו לעפר ועוד יקומו, בשיוך הסופה, רוח וסער.:אספו רכלב לפני <עמש רא£ם ירימו;