Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 10 (1847) · p. Seite 38

38 ך,ן בעפר חוללתי רום לא עליתי, מךעו־בי שני לא נעלמה 1 שפל מצבי לא למרום דאיתי, T- TT• ־י T רק לב משחת בי כסלה שמת! חכם לבב, הלאה ישליבני נלחיקני. איש נבון, בדוה יש?,צבי.ישטמני; תחתיה אשביון לא עוף אגביה, אך בן התאוה אלי!בניע, זעםר במוני בי זישים מגמתו, בחשבו אנכי יעלי תבל תעודתו. — מכתמים. החכם מבל אמר אם כסף תלוה ןדע תרע בי עבד לוה לאיש מלוה ל אכן עתה דברים הפכיים חזיתי: 1• r •®״ד : ד• דד•• t בבית איש לוה רע מעללים הייתי : י t ” * ־״דד* t• " " הנושה בא־ראיהי לבל,^ את ה1נ*ו - ועמר לפניו בעבר לפני ארונו. — אשה אחת על מיות בעלה לא מנעה מבכי ׳ •ן. -- - - ד׳ ז . ... עת עוד שכב על הארץ במכסה מעטהו; שכנה ראהו, ואמר לנחמה ׳עוד חם הנהו!־ חיש פרשה עליו האמינה— פן;שוב דחי. ־ האהובה. t וt את שלתף שלום ידןר מבתם אופיר, לשב^ע לך ער עולם אהבה