Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 10 (1847) · p. Seite 36

36 נעל הנכפים מנין סנסני עצי עד?, ומי מנוחות ההולכים לאט 3ץ שדי חמד נקול נעים כהולך נמליל; לכן על נקלה המל רוח המליצה לפעמם׳ כי דק הטנע הנחמדה מצוק רוח חן על שפתי המליך ותלהט רשפי אש השיר נקר3 לנו, וכאשר מספרים לנו כותרי המסעות מאיים הרחוקים אשר עליהם עד היום הזה נלחמים הרועים מלחמת המליצה: האחד נושא פתאום משלי הכשגג, והשני לא ישקוט עדי ינצחו נשנט פיהו ונרוח שפתיו. ועתה אס כשאל: מדוע ומר תמים דעים כנר רועה צאן לראש על עס סגלתו ויהפוך את מטהו לשנט מלכות, וינחי איש כמוהו לנניא נתתו רוח קדשו עליו להטיף למו צוף דנש אמרי נעם ולהגיד למו את אשר יקרה אותם נאחרית הימים׳ ולהורות למו את הדרך ילכו 3ה ואת המעשה אשד יעשון? יש לנו שלושה טעמים: (א) יען אשר היו מסגלים לנעלי שיר ומליצה כי היו חוקרי הטנע. והמחוקק אדון הנניאיס אשר היה רועה צאן חותנו אמד כאשר נראה אליו ה' נסנה: "אסורה נא ואראה את המראה הגדול הזה מדוע לא יגער הסנה״נחשנו שהוא מראה טנעי ולא ירא לגשת, ני קרנת הטנע טו3 לו נאהנתו אותה, והיתה זאת פליאה דעת ממנו: אס כן למה זה הסנה עומד נעצס תמו אס להנה מלהט נו* וגלי ספק חקר ודרש הכל כפי אשד הפיגה יד חקירתו. ולכן הקשו חז״ל(חולין ס'): וני משה רנינו קניגי היה או נלסטרי היה? דק נשסועה, ולא נשאר נהמות חיות ועופות. מפני שהיא 3ריה 3פני עצמה ויש לה 3' גנות וני שדראות, ואין אדם נקי נהם כ״ש רש״י ותום' שם. ולכן אמרו רנותינו ז״ל מכאן משונה לאומר: אין תורה מן השמים; ני אמרי הלקחו מאחרי הצאן הגיד לו ה׳ נדוח קדשו תעלומות מכמה את אשר לפנים לא ידע ע״י חקירת הטנע. ולדעתי הימה זאת נונת עמוס נאמדו: לא נניא אנכי ולא 3ן נניא אנכי ני נוקד — הטנע ־־ אנכי. והוא מל׳ נקור וחקירה נ״ש הדג המנאראךלא מטעמו ע״ש. ואחרית הפשוק: וגולם שקמים תעיד לטעם נוקר. והנוקר פרושי המקרא ינקר את הישר נעיניו. (נ) ע״י החקירה הזאת הכירו היט3 יוצר הכל ני על כל דרכיו עקנות חכמתו וחסדו נודעו. וכי נעל חונת הלננות נשער היחוד פ״3: "לא יוכל לענוד עילת העילות ומחלת ההתחלות אלא נניא הדור נטנעו או הפלוסוף המונהק נמה שקנהו מן החכמה.״ (ג) ידעו לרחם על צאן אדם כרועה נאמן נזרועו יקנן טלאים ונמיקו ישא. וכ״ש נמ״ר ס' שמות: "אמר הקנ״ה עי שהוא יודע לרעות הצאן לפי נוחו יבוא וירעה נעמי ואף משה לא נחנו הקנ״ה אלא נצאן.״ ונ״כ השל״ה נשם הזוהר. ומה יקדו אמרותיו עת גלה ה׳ את אזנו ני