Kokhve Yitsḥaḳ
- Journal
- Kokhve Yitsḥaḳ
- Volume
- 3 (1847)
- Issue
- 10 (1847)
- Date
- 1847-01-01
- Page
- Seite 20 (sequence 20)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 64% known words query
- IRI
…/4785731-6613232-4785828--0848-4785849- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
20 השים (נרנות מ׳ד קדושין ע׳ע״ז ו' ט'נ׳ ניט א׳נ׳מ פ׳ו יז׳ וניומא ס״פ ואסון) שמונא מלת וסיתנן גס 3הלנה גם נאגדה נס נשיאה חולין של ת׳ת ואיננו לא נכלל דישה ולא נכלל אסמכתא והשתמפו ע״ד <ה נס נמלות אשר אין נהם כונה וחינור וכן מה שאמר שמלת שנאמר השתמשו נו נאגרה כמו 3הלכס נמלת וסימנך כלא כל השומע יצחק לו׳ ני מי לא ידע שנתקוס שהשתמשו נמלת שנאמר רו3 שעמים הוא דרשה גמורה ולכל הסחות אסמכתא ולח סימן נלני ואורנה לפ״ד נעל שארית יוסף נ״מ שאמרו נגמרת שנאמר הוא דרשה גמורה ומשוס שנאמר לא הוי רק אסמכתא וחף ני מצאנו לכלל הזה סתירות ני דינא דנר מצרא למדו מועשית הטוג והישר ומשמע מן הנא' נ'מ (קיא אי) והפוסקים שהיא דרשה גמורה ואמרו מסוס שנאמר, וכן תראה נגמרא גרנות (נ״א נ' נ״ג אי) ענ׳ס לא יעלה על הדעת לעולם שמלת שנאמר מורה רק על סימן נלנד ולא יומר. ואף שהראיות נזה אן למותר ח״מ אראה לו טעותו בעליל אמוו הנל ניד׳ שמיס און תייחת שמים שנאחר ועתה ישראל מה ד' אלהין דורש מ עמן נ״א ליראה וכן הכל נידי שמיס חין מצינים ופחים שנאי צי ני ס ופחים נדרן עקש שומר נפשו ירתק וחי לא יווה שכונתם לפרש פסוקים אלא על פי מאמרם. ׳"ט) אמרו עליו נכתונות (ק׳ו אי) ני הוו מפטרי רננן מני ר3 היו ש״ש אלפי ומאתן רננן. ני) לא רציתי להלאות הקורא הנננוד להניא נמספר כל תלמידיו שאין זה מכונת מאמרינו והיגיעה נזה אן למותר אמנם אעיר פה על אמרם נגמר' סנהדרין י׳ז נ' אמרי ני רג וג המנונא ונשאו ונתנו התוס' נמקומות מפוזרות לישג התמיהה הנופלת זזה מצד מאתרם נינמות (פ*נ ני) אשר אחרו שם נפי' ני אמרי ני ר3 היינו ו3 הונא? אשר מנא סתירה זו העמיסו סי' חדש נונרי הגת׳ וחתרו שהנונה נתי' הגת' אלא המנונא היינו ר3 המנונא אתר אמרי זי ר3 ולא ר׳ה ונניח שתציגו שאמר ר״ה אנ׳ר נרסינן ר3 המנונא, ודע ני עיקר הענין לסי השערתי כן הוא, ני אמרי ני ר3 הנמה תמיר על תאחר או הלנה הנאמר זנית תירשו של ר3 ולא נודע שם האומר והנה כל עוד שלא נזכר שרג חילק על מאתר זה נסי' מסתמא הסכים נזה עם האומר אותו אנל לא יסלא אס רז חולק על אחרי ני רז ני רק חז יצדק הכלל שסתם אמרי ני רז רז אמרו (ריל ר3 מסכים על ידו נמו סנארנו) רק אס לא ניע ועתו זנירור נענין זה, והנה רז הינא היה הגדול מתלמידי רז וצא מם מתוך אהלו מיום זואו לבבל עד יום מותו — אשר מיום ההיא והלאה שמם זנית תדרשו של שמואל — והיו כל תאחרי רז וכל מה שנאמר ננית מדרשי צרור ואתוס נקרנו ומתנו קזלו כל אותן המאמרים וההלכות על נן יצוק אמרם אמרי ני ר3 רנהונא ונס אצל ר3 הונא אנו נשפוט שאס לא נודע מחלוקתו נסירוש על אתרי ני ר3 מסתמא נם הסכים עם האומר ההיו) ויצדק נס אס לפעמים רז הונח חולק על אמרי ני ר3 וזזה תמצא ישוז לפי החמת על קו' התום' מסנהדרין )נ׳ז אי) ועל קושיחס אסר הקשו נזנחים (ס׳ז אי) ע״ס היטנ, וראה גס ננ״ק (י׳ט אי תום' ואדוש׳ רשנ״א ושם ע׳ה א' נתום' ונחי' ושנ״א הה שהניא נשס הראנ׳ד). נ׳א) נאמרס נקידושין (ס״ה זי) מאן ני