Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 10 (1847) · p. [Seite]

האהבה. T “ «־ T אהבה א^ות לפידיוה כאיש בוערת׳ י בקרב לבב תהום כמו הלם פעם,?1חיך הממן רביש היא?מתק טוב טעם, כמרפא כנפיה כשמש מזהרת, אך לנפש בל ידעה ש?עה ועצךת, כמיו סופה הנה ביום סגריר .ורעם ׳ לרפאים תנחהו?מלאכי זעם,?עורו תראה צרעת ממאךת. שוגה בה לא.ירע מרה וערך, אנושה מכתו משקיים ,ער.ירך, תוכחתו לבקרים וכל היום נגוע — אך הולך חם בטוח מנפול ברשת, בנעים חבלה זישיש מעיו כמו עשת! ובצלה לצריק — איור נכון זרועי מענדל בר"׳ שטעון. Exegese von Joach. Jos. Poklack, Oberr. in Trebitsch. ירמיה ״ א' שמעו, הננואה הזחת כוללת נסי הנראה מצות י' אל גית ישראל אשר כנר הגלו ע׳יי מלן אסור נאלצות הגויסהעונדיס את גלוליהס׳ למע! נח ילמדו סס ללכת וחוקותיהם! לענוד נס הס ען ואגן או לירא מאותות השמיס נמסעגו העמיס האלה. מ אל דרך׳ לדעתי יאונר סורס למד נהיילתי על ההרגל עס יחם שאליו כתו שיאמר האשכנזי ג״־: -an etwas ge (מי® »woyn ׳ כי י ת תו׳ ר״ל אם יחתו הנוים מהס אל תלמדו מהס, שורש חתת יורה נהוראתו הראשונה על השנייה נמו קסת ג3ודיס ממיס ש״א 3‘׳ והונוז * 1