Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 1. Heft (2. Aufl. 1847) · p. Seite 68

68 אם השמש על פני הארץ זירחת, בגאיות רשא ויבשו־ י חמר מעיופפת, על פני רוראים ושיושנים היא מלחפת, להוציא דבש וצפת. לענג ונחת. פן אלחיות כל נער אם לעת _יגי.ע ׳ בה איור התבונה בחדר לבביו יופיע, ער מדדה ירוץ לחז1ת בנועם הרעת. אל אמרי האמת במקקים שבעתים, אל החכמים הדברים במתק שפתים, ד ־ :* t ־;; v י; 1 ד בבל אות נפשיו י_פןה אזן שמעת .ן,ן0. עשיר. זאת אפיוא, בני אם בימי בחוריותיף ■ תשיים המרע למטרה מזמותיף, הקשיבה^למ״וריף לפניהם קרבת. בינה בספרים׳ בם א?שי שם תפארת את פרי מחשביותיהם הניחו למשמלת, דתנו לך מהעמים כאשר אה?ת• אך ראשית דבר הכר נא .יראת אליי! היא השמד גביה מעל גביה ל,יא 1'PC1" שמיר יקוץ משרה לבבך, בטרם תבא החכמה עליו לןרע׳ אז ממגד תבואותיה אין לגרע, אזיצר הברכה תקרא—וניה רב טו?ף! חידות. ,) ראו עתה בי שלשה בעיניכם יפלאו. בי כזכר ובנקבה המה יקראו. -דד 1 :״׳ז t די הראשיון הוא לנכה הצאן?שלןתיות המ:ם