Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 1. Heft (2. Aufl. 1847) · p. Seite 23

כקוד ל9ןגה׳ על הר ציון וז^מם. היוי אריאל אריאל* היוי בת .ירושלןם* איכה נטישת שרתי כניוקף זית י i T ־ : : r II :•TT במבחר זקו־שיך עדה ק־וץ ושית, אם בישראל, איך נפלת $בעתי.ם* מיייתן לי אבר, נעש ככפים? אעוף ואשמן בין בתרי הר רמת. מחוץ אמסה עיני:ולבי מבית, אקונן א^וע עדי.יעל שמים * אולם ק־ול אלהים מדבר תוך נשמתי ׳ נוחם לבת עמי הן ןביא לקראתי — נזה נעים, מה נאדר, $זה עז קולהו* ״איש איש מכם היכל קרשי הנהו * ״עד מלאו(מיבם תמנו ח?1א ופשע, "הבא הך)ץ'- «לציון **שלחה ישע האריה והנדויש. I “ I' T ־ T T 10ל פי מאמר חז״ל והוא ימע.) "אנכי אטרוף בהמיות וחיתו;ער ׳ "להשיב את נפשי החיות הגויה; : v t ־ : י• ־ ד - ..T ״דבר האמה זיל הנחיש בדומיה - "ואתה למה תש1ךעקב זקן ובעי•' "לכה נא ו*עאל כה ענה הנחש "אל מלשניבסתר׳ הדובר בחש*"