Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 1. Heft (2. Aufl. 1847) · p. Seite 22

כמו חשקה נ?שה ותערג עוד לאדמה, לבלע מעבה העפר, להכותה י?ואיה, עת תבעה מים לנוס פחז בצמה ותתאבך?גאות ענק גנר׳גרת :נזקמה, אש אוכלת מבלי תוחלת יזו״ר בן אדם מנר אלהים כי קשתה, יתביונן על מעשהו?אין ישועתהי :שום, ישתאה׳/ איך?.הפכו לשממה נצצו, נבקו, לקומות עדנים, סופיות ינהקו ׳ בתרביות איתנים׳ * T J T; ובנקיקי חרכים תתגורר שממה ׳ j ״ :Tr ועבי מחשכים :שקיפו שמה. אחרי הקבר — * - -" י* אבין הזנו, ובית מעוניו נביט הגבר, מעדנות נלך במ?1ה ההלך• מכל שלל האש חמסה בחרון אפים עיור נחמה אחה נשארת בלבהו: v ז t — •:־.*:• : ׳“ :שא את מכסת לאשי איוהבהו — והנה איש לא נעדר, כלם בחנים ■