Bikkūrē hā-'ittīm · 1831-01-01 · 1831 - תקצ״ב · p. [Seite 176]

ן» ( צ?«) *& > בקורת. עתים רגיס ושונים ענדו על עם יסרון מיום גלוהו «על אלמפו, חליפות ותמורות אין קץ, השיגו גוי ממושך וממורט הלזה, כן 3מצנו נעניני הגוף כן בעניני הנפש ודרכי מחשבותיו. שנות מאות נ3יריס התודה שבע״פעס הלכותיה ודיניה הד3יס המסורים לנו, היא ל3דה היתה נחמתם 3ענים, השאננים 333ל, נצל מלכי פרס אשר מר3יתס מלכי חסד היו, והנטוחיס כפעם 3פעם גס 3ארן ישראל תחת יל איזה מושלים צדיקים ועונים 3ין קסדי רומי כלננוונינוס החסיד וכנו המכס, שמו כל מעיינם 3תוות אלקיס מפורש ושום שכל להנין דנר מדנר, לדמות ולהנדיל 3ין דין לדין ונין נגע לנגע, דק מתי מספד ממשכיליהס מקדו גם נאיזה ידיעות אחרות המתיחסות למשפטי התורה, כתכונת השמים וחכמת השיעור. אחדי כן החלו נאדן מצדים, אלגיד וספרד לאחוז נזה וגס 3זס, דרשו נספר אלקים ומשפטיו נתנונה זכה ושכל ישר הולך, אף מרוח הדת ותכלית דרכי׳ לא העלימו עין׳ עד עמדו 3ה0 על עניניס וטעמים דנים חדשים לא שערום אנותם, נאו אל מקדשי אל הבינו לאחריתם, וחפמו גס השכילו נתורת אדם ונידיעות המועילות והמכנדות את נעליהן כחכמת הט3ע, הרפואה והשיעור והככניס ודומיהם עד כי החכם ואבעוטזאהן 3סיפוריו על מציאת אמעויקא *) יחשוב היהודים הספרדים 3ימיס ההם לאמצעייס ונושאי החכמות וידיעות מאפדיקא ועד3 לאיידאפא מאפלי׳. אז נראו נעמינו משודדים מפוארים להלל בלשון ענד וערב. 3ן ג3ידול, אנן עזרא, והלוי שגנו בזמירות אל חי, והנפש תמלא מהם גיל ועונג אלוה. ונין הדנה חכמים גדולים ומפוארים בתלמוד ונחכמות אחדות כרב סעדי׳ ר3 שרירא ורב האי הגאונים ודג שמואל הנגיד ודומיהם. דרך כוכנ מזהיר מיעקב הוא אדונינו הרמנ׳יס ז׳יל• גנד גדול הלזה לא לבד נעמו י) עדתטעס בון דיטע 46 .