Bikkūrē hā-'ittīm · 1831-01-01 · 1831 - תקצ״ב · p. [Seite 149]

j&* ( 148 ) **t«*♦**•»« «״fr ■fr «״»♦♦*«•*♦♦־fr♦*♦♦♦ הגיוני רוחי אשר שפכתי אל חיק אני היקר לי לעת ראשית השגה. לעת תקופה השנים, אדא על כנפי מנים. מפרי מחשבותי להביא אשכר, למשא נפשי הוא אבי היקר ן הנה כנבל עלה מגפן יציץ משדה ׳ כן השנה העוברת תחמק ותעדה ׳ ופרחיה יקמלו מתדמי פני חלד• ומהורהה: העת, אחותה תולד, היא השנה החדשה. שית תפארת תעדה. מה יפו פעמיה! על כנפי רוח תדא< לפרט כנפיה הנעימות עלי כנפות ׳ הארץ. ובקול פעמיה המנטפות חיים ושלום. תעיר כל לב כל נפש ישנה, תודות לשלח למסב גלגלי העתים, אשר עד כה בעד כוכבי חייהם לא החתים ׳ וגם בשנה הואת עטרם רצון כצנה. תעירם, גם על כנפי התפלה לדאות. לאשר טובותיו על כל חי משתרעות, בעד נפשם ורעיהם והצאצאים והצפיעות > כי גם בשנה העתידה ובעתים הבאות, יריק עלימו כטל על עשב ׳ שפעות טובו. ובשלותם אסון ואיד אל יפרעו פרעות. ומה