Bikkūrē hā-'ittīm · 1831-01-01 · 1831 - תקצ״ב · p. [Seite 121]

/ ©+ ( tlo ) *Ö איפה נמצא דנד יקד המו נין למצאי התבל לפאל ולשבת? או מס יכשיר אותנו ניתל שאת לתהלות אל שדי? היצירה תרעש אז 3ק אראלי שחק. מי יאמן נפשינו כמוהו לכלכל שמחות שמיס? נשמת האדס העולה היא למעלה, לחזות שמה יקרת הדר עושה פלא•, תשיג גס פה מושגים נשגבים להתבונן 3מו, לחזק כחותיה השונים, למען תוכל עלות עלי במתי הנפלאות, לשבוע בנעימות שמחות נצח.כל עוד תתרחב נפשינו פה בשפל, ביתד עוז תגדיל גבולה במעוני ערבות.— מלך העולמות, אדון ברואיהם! הנך המעיד רוח בן ישי כאשד פרע עלפי נבל, והורית אותו לחבר נעים זמידו־יו עם רננת גלגלי רקיע, עת העמיק הרחיב בהגיון תהלתיל — פעדני גס אותי בזמירותי אלה, כי ברתת ורטט אתערב לבני להגביה דומי ממעל לשוכני חומר. הוציאה ממסגר האפס נפשי, פדה ותן לרומי הממה, למען יתרחב כסו לשוטט ולתור במחוזי השכל, הבלתי נחקרים עוד בתכונתן. *— הורני דדן מכמתל לצור עלי טבע הנפלאה, וכאור בקד לא ענות אפרוש אור שמס בפני צללי הליל, ונאמצעית שירתי תצא השמש בגבורתה, בחשכת חצות ליל. עורה נא אתה קטן אמנה! והלהב נפשך מלהבת האמונה, תבערת יקוד העדן•, אתה אשר לבבך בימי חמודי התבל, באיזת זוית נצלל, קומה והשלך אחדי גון רב זהב ופנינים — אס מצאת — הנה עוד ים גדול ורחב ידים בחון• טוב ויפה ממנו, הוכן בעבורך. המון אוצרות תאסוף ותצבור ניס שמיס הלז. ים בלי סופה ושערה. קולות וברקים וענן כבד, בלי בוצעי בצע ושודדי נפש, בלי שיני סלעים וצורי כפיס. מתוכו תשוב במטמוני נצח, סגלת מלכים, גנזי עולמים. — אתה המתהלל במסעיך למדינות רחוקות! הלא הנך זר עוד בתבל. הרימה נא פעמיך לנסוע בהיקף הטבע הגדול והרחב. — אך הרוח המתרומם משפל אדן, להגביה עוף בין כדורי שמק, יתבונןת;ונת מרחקה. האיש המשוטט חוג האדן מסביב, ואמרי כן ישוב לעבור פה, יודה ויאמר כי לא 3א עוד מפתח ביתו החוצה, — העירה נפשך ופרוש כנפי תבונתך לדאות מעל אופק הכדור,מעל אוצרות שלג ואבני ברד,מעל מקום מולדת כפור שמיס והקדח הנורא, או משכן הרעם הגאה בצאצאי הבדק המעקב דרכיו. התעוררי מעל לכוכבי השמים וכסילהס להתבונן בדברים הנשגבים ונעלים מדעת קרון חומס — רוחך אשד ביון מצולת התבל הנשיה הזז ימולל ויבש, ישוב שמה לפרוח וירחיב רמותיו השונים, למען הגלות כשרון השגתו ולהתרומם ברעיונות נפלאות. כל כוכבי אוד ישפיע •יי־ די־־ז■