Bikkūrē hā-'ittīm
- Journal
- Bikkūrē hā-'ittīm
- Volume
- 1831 - תקצ״ב
- Date
- 1831-01-01
- Page
- [Seite 114] (sequence 114)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 54% known words query
- IRI
…/4782723-4785531--2922-4785646- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
נ 13«) ״אלה? מדוע 3דא נל איש ואיש מאישי &צז3ע, מנקודה סזאח החלוהקן* .שאלתך ס3י3 ס3יב מקצה מזה אל קצה זה, עד תשו3 ותחזור אל הנקידה "ממנה יצאת• הכל הסכמה ומחשבה אחת, כל הטבע מעשה לויות, ״כמעשה האופן בתוך האופן, כל איש ואיש הוא ט3עת וחוליה 3שלשלת ״הבריאה, חובריס איש אל אחיו, ויחדו יהיו תמים, ה' רכס ושלב את כל "והיתה הטבע אמת, את זה לעומת זה עשה אלהיס לע וטוב מד ומתוק ״אחים המה! אברים ופרקים שונים בשרשרת הטבע ילוד אשה! ״הן האדן כגרגיר חול בשפת הים וכנקודה תוך ע גולת הבריאה, ״ועתה מי אתה היושב עליה? דיך אס לך היתרון הרב הזה כי "הוקמת על 3תוך הנבראים ובידך לב מבין להשכיל ולחשוב הרעיון "הגדול הזה "אולי כל צבא הרב הזה אשר אראה נצמד ונערך אל "הסכמה ועצה אחת אשר כל מלק וחלק מתאים זה עם זה ושכלה ״אין בהס"*)קצרעיניס אשד העמדת בין המצרים, והלחצת במקום -— צל *) משפטי ה אמת, אן צדקו יחדו, אם. גס נמצא נפרטייס סמים איזה רע, גלי ספק מגיע מתנו תועלת ואיזה תוספת לעוגת הכללי הסוקלת יותר מהרעה, ואלו הרעה התעועה לא היתה מצויה, הי' ג'כ העוגה הנמשכת ממנה גלתי מצויה , ואיזהו חכם הרואה על עוגת הכללי הנולדת מרעת הפרעי. ותה נעמו דגרי החנם לייבנין נספרו כוהאדילע וז״ל סס "המשכיל על דגר ידע סהכל ננרא לעוג, וכל הרעות מתילדות לעונה, ואעידא לי עדים נאמנים, הנה לעין יומתקזציור נחמד למראה נהוד יפעת תארו העין מתפלא, אס'רשמי סציור מעורנים לפי ערן הראוי, אם גס רשמים מפולדיס ממנו גלתי מתקגלים אל העין, ונוכל לאתון מציור תפארת שעח מצל ונהה, אשר נו שחרות וניעור תראה העין, אולם אס לא על תחתיה העמוד הנהרת, אשר תועיל נצלה להוסיף הוד, ולהרים נחשנתה את שעת האודיו יהיה הציור מגונה. מגן עדנים נוכל לקחת עדוגא דימן אחת, אשר נשחת מראה אם גלמוד וגדד תשב »חון לגן, אולם פה תעזור ליפה הגן נכה י.*ד —• * מעעמים מתוקנים ומעודנים לערןננין וסדר החיןיערנו, אס גם נהתפרד החנילה,וההרננה תשנת, ימצאו נהם דנרים מריס לתין, ונעגון הנחמד ננגן המנגן עלי הגיון נננור, תעל3 הקולות, הנערכים נתדה נתנין ונמשורה . והנשקלים לערן התנועות הנעשות נאויר, עדן וענג ר5 תרגיש הנסש, אם המנגן יודע לכלכל הנגונים נמסילה שלא יהיה פגם נשלינה היננות האחדיות זו עם זו עערן העליה והירידה, אס גס לקולות נפרדות מההתאחדות הניגון הזה יה פגימות וחריצים, אשר ננפש ישרעו שרענז ״ נכה המנצח הגדול, אשר הוא נעצמו יסד נוגון העולמות ונלתי ספק יודע ההתחנמת וההתלכדות המדרגות וסידורם הנאות, ולשמור תנועת שירו נפלס ישר, נעות החניר זמירותיו ורננו ת העולמות על אופן נחות וערג. ח »