Bikkūrē hā-'ittīm · 1831-01-01 · 1831 - תקצ״ב · p. [Seite 106]

»4 ( 105 ) ■*£ ,יחידה, צ3י חשקה, ותניט 3עינים זורמות דמעות אל נונ3י שמיס אשל ״אליהם אני הנעתי עתה 3תאות עיניס ". "אול♦ עתה, בגעת הדוח הנעים הזה, נפארותעצים רעננים, וישליד "המון פרחים לארץ ס3י3 סביב לו עוד ישוב ויעלה הים על "גדותיו מימיו הזדונים, יע3רו חוף, ונתקפס ו3ג3ודתס יצופו את ״הפליטה הנשארת מן הרעש, יגדפו את האומללים, אשד היתה להם אך ״נפשם לשלל, אשר הצילו את חייהם מהעיר הנהרסה מגחליס עפות, ״אל אהלי עצים ועתה תאטד מצולה פיה, ות3לע את תם ל33 עס "ה3ליעל, את הולך צדקות עם שוקד רשע". כל עצמתי ויגונותי עלי נאספו, וזעפת דוחי התג3רה מרגע לרגע, נפשי 3קד3י 3דע התמוגגה, ופי המל לד3ר דברי רימת ולהתלונן, עדי נמלאתי רגז וקצף "או גזרתי אומד, אולי אמת הד3ד, כי מתועמת האנשים החטאים "3נפשותס, קטב ישוד, חד3 ישכל, רע3 ימותת. הדדיאליתפלצו "ושופכים אל מיק האדמה אש אכלה, ורעש יא3ד עיר ויושבי 3ה, לתת ״ל3ני שוננים דרכם נראשס ״? פחד קראני ורעדה, עמוק וסבוך בסתרי מזמותי עמדתי, ואחרי רגעים אחדים נדמה לי, כמו אשמע קול צועק ממעמקי כליותי "איש ננער מדעת". אני סגדתי את החלון והלכתי אל מדר משכבי, ליתן שנת לעיני, ולעפעפי תנומה. אני שכנתי ואישנה, כי תרדמה נפלה עלי, והנה בעלטה, מאומה קרב ונגש בלאט אל ערש יצועי, כל תמונה לא ראיתי, קול רעש צעדי איש לא שמעו אזני אולם הדגשתי בקרבי, ני מאומה קרב אלי, ודוח על פני יחלוף, יעמוד ולא אכיר מראהו ונגע בי ופתאס דמי מהד לעשות תקופתו ומדוצתו דדך מעגלי עורקי מקצותם על קצותס, ונפשי מצאה הרוחה ומרגוע, ולבי הדגיש הרגשה נעימה, כאשד תרגיש הנפש העושה פעולת צדקה וחסד, ורוחי התאמן בקרבי, כמו יהי׳ הבא איש כמוני. "דבר בלי פחד ואימתה" אמר הרוח, הקול קול דממה דקה היה ונעים מאד כפורט על פי נבל. "סלח נא תהיה אשר תהיה" אמדתי "אבל אמור נא לי אס אמנם בעבור רשעתם וחטאתם כי כנדה מאד, נמקו, ובאו אל שעדי שאול"? "בן אדמה היה דחוס, כי נס אלהיס דמום"!. ולא