Bikkūrē hā-'ittīm · 1831-01-01 · 1831 - תקצ״ב · p. [Seite 35]

( 34 C «<•*<״}■«־ 9■ <■ <■ <•■><•<•<•<־ •5■ «׳ t• ־5• <• •סי * <•<■ ׳4 ■}fr •O-J• לקוטים מפירושי ר״ח על התורה נזספר בחי♦ ושאר ספרים׳ עם הערות מושפלות. פרשת ילך (י״ז 6׳) אני אל שדי. נתנה מצות מלה 3שס הזה לפי 1 שכחו של אדם תשש במילה, וכמו שדרשו דז״ל יצפון לישרים תושיה זו מילה (מלשון תשות כס) שהצפינה הקדה לעשרים דוד שהדי מקדם עד אברהם כ׳ דור, והשם הזה הו' נזכר 3ג3ורה כענין שכתוב כקול מיס רבים כקול שלי, ומפני שלא תאמר בחתוך 3שדו נחו תשש ושונאיו קמים עליו, לכך אמר לו אני אל שדי אני' מספיק לך כח וגבורה שתתגבר על שונאיך, אתה וכל זרעך הנימולים שם (שם כ') ולישמעאל שמעתיך וגו׳ ונתתיו לגוי גדול. ראינו שנתאחדה הבטחה זו להם אלפים של״ג שנה, ני״ל עד בריחת מיי«ד מעיר מינה שממנה מתחיל■ מנין הישמעאלים] . ולא היי אחורס [ר״ל איחור ביאת הבטחתם] תלוי בעונס והי' מצפים לה כל השנים הללו וסוף סוף באה ונתקיימה ואח״ב נתחזקה המלכות בידם. אנו שנטלה ממנו בעונינו, ושם זמנה אלף שלש מאות ושלשים [ צ״ל וחמשה: ע׳ לקמן פ׳ בא על המקרא ומושב בני ישראל וגוי] עאכ״ו שנהי׳ מצפין להבטחתו ולא נתיאש ע"כ [דברים יקדים מחזקים הלב. ויש להעיר שחשבונו ממנין הישמעאלים המתחיל לפי דעתו בשנת ד״א שפ׳א הוא מדוקדק עכ״פ יותר מכל חשבוני הסופדים בישראל. ובאגרת רש״ג חושב ד״א שע״ד והא ודאי ליתא. והנוצרים היום חושבים ד״א שפ״ב אכן נודע שבחשבון שנה אחת נקל החלוק בעבור שהתחלות כל שנה אינן שוות אצל האומות. ומעתה חשוב מאדם עד המבול אלף תרנ״ו ומשם עד לידת אברהם רצ״ב ומשם עד מילתו צי׳ט סך הכל ב״א מ״ז ומשם עד'בדיחת מחמד ב״א של״ג סך הכל ד״א ש׳׳פ ושפ״א מתחיל מנינם ] . פרשת דרא ( י״ח ד') והשענו תחת העץ. למדנו שלא הי׳ שם אלא אילן אחד. ולמה נגלה לאברהם באילן, לפי שבשרו שיוליד אמדי זקנתו, כאילן זה שכתוב בו ( איו3 י׳יד ז') כי יש לען תקוה אס ינדת ועוד יחליף ויונקתו לא תחדל, אס יזקין 3אלץ שדשו ובעפר ימות גזעו מדיח מיס יפריח יעשה קציר כמו נטע. ועוד שהצדיקים נמשלו לעז והוא שכתוב ( תהלים א') והי' נען שתול על פלגי מיס., שם (שם י״ט) למען אשר יצוד. את בניו ואת ביתו אחריו. נעשו דברי האבות נקבלה בלא כתיבה בתודה כמו תודה הכתובה. ומכאן אתה למד כי המשנה שהיא סדורה בהגדות אבות לבנים היא בידם קבלה שחייבי׳ לשמור דבריהם כחיוב דברי תודה הכתובה