Bikkūrē hā-'ittīm · 1831-01-01 · 1831 - תקצ״ב · p. [Seite 6]

V t אל המורא! ־שר/♦ התולדות האלו של מינו חננאל ררביכו כסיס היו מוכנות לצאת לאוד כבל נשנה הענדס ביחד עס תולדות מינו נתן ושאר גדולים כמו שנרשם שם נשער המיזנדת, אך מאפס מקוס נתאחדו עד כה, ונמשך הזמן ההוא עשיתי איזה הוספות ותיקונים לנל המולדות האלו, ואותן של ר״ח ומינו נסים הכנסתי נהעדות שלהם. ולאלו שנדפסו כנד יחדתי עתה מקום נסוף מחנרת זאת. ואקוה כי לא יהיו דיקי התועלת נעיני כל מעיין ודורש נקדמוניות ישראל. — ואחרי הניאני הענץ להקדים פה מדים לא אחדל מהעלות עוד איזה מלים נדנד הנוגע לי אך נמסנות מעט גס לעס ישדון נכלל. ךן{ךן שמעתי מים וכן שלמים אומרים לנפשי׳ נאלמת דומיה משאת עוד משל ומליצה באמרי נועם המושכים את הלנ) כאשד נמצאו נמחנדותיך עד כה כפעם נפעם, ועתה דנליך לעו, ואס גם מונניס המה לקוראיהם, הנה יחסר להם •כל נושם אשד יתן נהם טעם מתוק לחיו ולנפש. להם אערוך פה מלי אלה, ואולי לגד מאשר יכללו תשונה לאמריהס, עוד ימצאון נהם נתינות חדשות לעיניהם. הן אמנם כל חופש חדרי נשמת האדם ננר אלקי היא הנינה המאירה, ימצא כי לנד מהמה מחלקות פרטיות יתחלקו נהם נחות הנפש למיניהם ולאישיהס, יש עול שני נחות סוגיות אשר תחתיהם יכנסו כל המחלקות הפרטיות ההן, והס נקראים השכל והתשוקה. וכנר הראה הדג הפלסוף האלקי ד״מד ז׳ל נפירושו לספוד ען הדעת, ענין ומעלת נל אחד ואחד והצורך הגדול להיות שניהם נערכים לאדס נמדה ונשיעור הדאוי ני גס שניהם מתנות אלוה ממעל המה לאדם לטגן ולהשלים את נפחי נסם, יערם דנריו ני נעמו. ומגלי הנפלים פה ננאד את דברינו עתה לק נמה שצריךלעניננו ונאיר אותם נאור המשל, ני נדמה לעיננו האדם נזה, לנן מלך גדול, נער ודך עול, אשד שלחו אניו לאדן לחוקה לראוי* אותה ואת היושניס נה, לדעת כל תנונתה ותכונת אנשיי; ללמוד כל חקי' ומשפטי' גס ללמד אותם את אשר ידע יותר מהר. אכן הדרנים המוליכים לאדן ההיא יש נהס •שדים וסלול־ס, אך •ש