Bikkūrē hā-'ittīm · 1830-01-01 · 1830 - תקצ״א · p. [Seite 107]

»4 ( 106 ) עדת כני ישראלי לפנות אל המדבר מקום הי, העק ושס ידאו ואן» לאי) כבוד ה/ (והיא מראה כמד ה' כנתו3 מפורש (להלן ק״ד י') 4 ומראה כבוד הי כאש אוכלת. ומדי לבדי בענין הננבד והנעלה והוא כבוד ס', בל אמשוך ניד שפתי להעיד הקורא שהמושג הזה נשתנה מימי מרע״ה לימי שלמה המלך, כי נימי משה הענן איננו כבוד ה', כי כבוד ה׳ נראה בענן רצה לומר בתוך הענן, וכבול ה' הי׳ כאש אוכלת ככתוב; אולס נימי י• שלמה היי הענן בעצמו כבוד ה' ולא אש וככתוב (נמלכים א׳ ח' י׳א): ולא יכלו הכהנים לעמוד לשרת מפני הענן כיי מלא כמד ה' את בית ה׳ י הרי כי ה ע נ ן הי׳ כבוד 0׳ . ונד״ה נאמר; וכל בני ישראל רואים ברדת האש וכמר ה׳ על הבית. הדי האש דבר אמר ונלוז ה' דבר אמר. והפסוק במלכים יורה כי הענן הי' הכבוד. ומתוך כך נגיע להבנת אמרי צוף סל שלמה םאמי: הי אמר לשמן בערפל!■ אשד אין לו מונן והמשךאס שלפניו ושלאחריו. וידועה דרשת המדרש: ♦ש אן לשעבר! והיכן אמר? כי בענן אראה על הכפורת. — ונחנו נדרך הפשט נלך אף ני דברינו בל יתנגדו לדברי המדרש. לדעתנו היתה כוונת שלמה אשר נימי משה שכן נבול ה׳ באש אוכלת מראה נוגה כאור מבהיק, (ויחזקאל הנביא ביאר לנו דמות המראה נאמדו•• כמראה הקשת אשר יהיה בענןביום■ הגשם מראה הנוגה סביב הוא מראה דמות כמד ה׳ ז) לא כן בימי שלמה, שאז הכבול בלתי נפרז ונגלה כל כך דק התלאה בדמות ענן. וזה אמדו: אס לפנים ה' שנן נאש, עתה אמר וגזל לשכון ולהתראה בערפל, ר״ל בענן, ונמשך מאמרו היטב להפסוק הקודם. — ולו יתנו מפרשי הכתוב לב להבחין השתנות המושגים מרוחב לקוצר ומקוצר לרוחב, ומלבד לדבר, כמה וכמה זלות במקראות יתישרח נחזור לעניננו! הקנ״ה הוסיף לבאר דבריו הראשונים, ולצון יריאיו יעשה יפלט חוסיו הנביאים הקדושים ביום צדה במרידת עס אשד נפשו מרה על רעב עולליו וטפו, ויפרש בפרוטרוט שיתן להם בין הערבים בשל (נין הערבים דייקא שרק אותו הערב, ואחרי חצות אשר יקרא נלשון עניי בין הערבים נמו בהקרנת פסח ולא ערב ממש עת שקיעת החמה. ואם משה ואהרן אמיו: בתת ה' לכס בערב בשר הכוונה שבערב נבר יהיה לכס בשר• ולחם בבקר לשבוע ר״ל נקרים רבים חדשים לבקרים הרבה, כי כל הארבעים שנה *יד עליהם המן מן השמים. ואולם מאמרם: וידעתם בל יסונב סדרו