Bikkūrē hā-'ittīm · 1830-01-01 · 1830 - תקצ״א · p. [Seite 85]

&* t 84 ) «s "הוא ע״ה, לפי שהוא כלה מן התורה מח שחי׳ נעלם וחזק.ממני־, ״מה שנדלדל״ והודיעו בלשונו ובכתבו ובקולמשו" וראה בכלל מה "שראה ברעתו לקבץ המון העם על דרך חשבון הקצים כדי לאמץ ״אותם ולהוסיף על תוחלתם ״ והוא התכווין בכל מעשיו לשם שמים, .ואין לטעון עליו על שנועה בחשבונותיו כי כוונתו הי׳ מה שאמרתי* ענ״ל, והנן עוד תנמת הדמב״ס שהשכיל נדברים הללו להצליח גס את עצמו במה שלהלאה שס ילך נדרך רב סעדי׳ אשד התלונן עליו נתמלה ׳ ויעמיד רמזים לזמן הקן נפי מה שקבל מאביו ואביו מאבי אביו עד החלת הגלות של ירושלים" ואין ספק שאשב את דורו כדודו של רב סעדי ומעשיו כמעשהו הנל לש״ש. — ולענין החרוזיס על מספרי אותיות שבתורה העירני חנם עמנו דאקטאד צינז במכתבו אלי" שאינס המנו רק מרי סעדי' בן בכור שור כמו שנרשם בסוף ספר נובלות חכמה, והנה גס אני ידעתי זאת " אך מעט עיון יותר שם בדברי המדפיס אחר שיום החרוזים , הורני שהוא רב סעדי' גאון ע״ש שכתב כ״ז הוגה ופורש מידי ר׳ אליי המדקדק המפורסם והוא נתב שנמצאו נו מלות חמודות וזרות מאד אשר לא מבני ישראל הנה, ושכדמותן נמצאות בספר האמונות שחבר רב סעדי' הנ״ל" עכ״ל. ומצאתי ג'כ ברשימת גדולי ישראל של דע ראססי חושב בין ספדי ר׳ס גאון חרוזים אלו, ואמר שהדפיסם ד׳ אלי* בחור בסוף ספרו מסורת המסורת ע'כ. ונראה ששם פירשם ג"כ. אך לפנינו במסורת המסורת ד׳ זולצנאך לא נמצא דבר מזה• ומזה נראה ג״נ דרכי המדפיסים שכל המאוחד בהם מחפר איזה דברים מן הקורס לו* ועכ״פ מבורר שמה שנקרא שם בתחלת המרוזיס ד סעדי בן בכור שור הוא כינוי מאיזה סופר לאני הגאון שהיי שמו רב יוסף ע*פי ברכת משה ליוסף בכור שורו הדר לו. עוד העירני המכס צינן שנספר תניא (דף ק׳ב 3׳) מובא פירוש רב סעדי' על עזרא נגד מה שחשבתיו נין פירושים הבלתי מובאים נשמו. להערה 32) אצל רב שרידא. ע״ש מתכונת דוחו שמתיגע לייזש לישיבות בבל אדן מולדתו וביחוד לפומבדיתא מקום ישיבתו קדימה דנה בשנים מדורות עולמים כמה שמשתדל להחזיק משפחתו רזדע דוד• ויש להוסיף על זה שכן התאמן ג״כ לרומם כל פסקי הגאונים ולהעלות כל דבריהם בעיני החכמים כמו דברי חז״ל בתלמוד.. יעויין בתשובתו הנמצאת נרים ספר שערי צדק אשר לפי דברי המגי' שם היתה כתובה בתחלת הספד כעץ הקדמה לכל התשובות מהרנה גאונים שנכתבו אמ״ב. וז״ל: "וששאלתם דאית ניניכו תלמידים והס שועלים "קטנים דלית בהו מששאי וחולקי׳ ואומד׳ על הגאונים עמודי עולם ״מנין להם דנד זה ומוציאין ספריהם, והס לא יבינו פועל ה' ומעשה "ידיו׳ ולא השיגו אפילו דנד קטן ממה שהשיג תלמיד מתלמידיהם של "קטן שבגאוניס, נדאשכחן לחד מן הגאונים בתר דנח נפשי' אשכחן בי׳ "זכור ההוא גברא לטב כל הויי דרבנן קדמאי דא עם דא ושית סדרי ,,משנה דאיתגניזו מיומי הלל ושמאי וכמה עניני דלית לון שיעורא / "ואפילו בהתינתא דרקיעא יסדדון הלנה כמותו, ואיך באין שועלים ,אשד לא דאו מאורות וחושנין לאמד סרה על עם ה' ועל נחלתו, מי ,שהניף בתלשר נפי כל התלמוד ועמד עלנל מה דהוה מימות יהושע בן .*צון איש מפי איש הלנה למשה מסיני, ואומרים תועה על תלמיד קבץ שנקטני