Bikkūrē hā-'ittīm · 1830-01-01 · 1830 - תקצ״א · p. [Seite 81]

9t ( SO ) 44« יי^וין ג׳׳נ גס׳ ביבלישעס רעאל לעקסיקאן לאלת חעצל אשל לעמו נ״נ נועה שהוא מין כלי, ולעת תרגוםיונתן שפי׳ נמאס קשיטה נמאס מרגליין, מפני שבלשון ארמי נקרא ענק לגרון כסיפא, ועיין באכארט דיערא צאיקאן.« .43.4 אשד הרחיב שם לדגל מזה הענין, ואולם אין 1 t r אחל התעורר לפרש את המלה מלשון כנש — וראיתי אני בלבי נראשונה ללעתהעעס מה שהניע את נעל ספד קאנקארדנצי לפרוש כמו כן, והוא ללעתי העעות שהטעתהו לזה תרגום אונקלוס שפי'במאה חורפן (טוניס חריפים כגון עונר לסותר) ותרגם ג׳׳נ כנשת הצאן חורפן לעאן, דיל המיטב שנצאן, על כן חשב שכנשת בלשון ארמיחורפן, ובגלל כן שגה לפרום ג'כ פה מלת קשיטה כנש, לפי שיפרוש התרגום חורפן. — נעם כל זה לא נתקררה לעתי נזה על הע״ב זקנים, שהם הסכימו נהסנמה אחת ע’פ רצון הנורא ב״ה לפרום את תורתו, אין נענין זה נטו מלבדי דז״ל, ומן הפשוט? וביותר כאשד ראיתי במבוא התורה אל האלון א״נה^רן, שמחפיא עליהם לברים אשל לא כן, באמלו, שע״ב זקנים כ'כ נתדלדלו בידיעות הדברים, על שנדחקו לפעמים לפרום המלה בתרגום אין בו דיעה, צטמי תפל, וכמוני שגעון, לזאת ▼ *• התעוררתי והשתדלתי לחקור ולדרוש היטב בכל המדרשים, אולי יעמול לי רוח והצלה ממקום הזה, ועתה ראה גס ראה שמצאתי במדרש ילקוט שמעוני פי' המלה הזאת נזה האופן וז״ל שם. קשיטה הוא נוטריקון, צונקיאות סלעים, טלאים, ר״ל הקו״ף ממלת קשיטה מודה על מלת אונקיאות, השי״ן על סלעים, והטיית על טלאים, וכמו נן נדרש הנוטריקון על אופן אחר בבראשית רבה, (פרשה ע״ה ד' פ״ט ע״א), אמר רנא בד כהנא, במאה אונקיאות ןמאה סלעים, א״רשמעק קו׳ין» קמילא. בלשון יוני קעי מעליאטרינקגעשירנל״א, סמ״ך סלעים, טיית טדיין, ע״כ. מ״מ משמע מילקוט שמעוני הנ״ל שבמלת קשיטה נרמזג״נ כנש, אס שהדבר נקנה נשלשתם יחד, ־או נאחל מהם דווקא,1 ויוכל להיות מפני שבימים קדמונים היה כל רכושם במקנה אשל על כן עלבו נ ל מעדנם וסחולת ידם נחליפי המקנה. ואולי מטעם זה יסדו מניתי לשון דומי לתרגם . את מלת נסן> נמלת pecunsa, לפי שנגזרת ממלת pecus שפירושה נלשונינו מקנה — וא״כ מצאתי חבר נאמן נפי' מל" השיטה לבעל הקאנקאלדנצי, ולע״ב זקנים, וטעם זקנים יקת. — 1 מהנ״ל הוספות