Bikkūrē hā-'ittīm · 1830-01-01 · 1830 - תקצ״א · p. [Seite 71]

9t ( 70 ) <43 לצרכו קודם שטען סגנב, כנר נעשה עליו גזלן וחייג לא על מנינה לבד אלא אף על האונסץ — וא״כ יראה מזה ברוד תעליל שמה שביותר הכריח הדמב״ן ז״ל לפירושו הנ״ל, הוא בוודאי סבת סגולת הלשון אשד לפי גדרינו היה המובן פה משלילת אם לא הבאה אחדי השבועה, על החיוב ששלחידו. והוא היפךכוונת ענין הכתוב, ואדרבה הל״ל אס שלח ידו, נדי להבין מזה השלילה גרידא שלא שלח ידו כאשר הוכחנו מן הפסוקים בתחלת דברינו. לזאת יתבאר לפי הדמנ״ן שישבע שנגנב נמו שהוא טוען נטענת הגניבה, דהיינו אס שלא שלח ידו כי' וא״כ מאמי אם לא איננה הנמשך פה אחדי השבועה ני אס הוא לבד דרך תנאי גפני עצמו נמו שיודע כמובא למעלה. —י והנס כל מקום שיפגע הקורא במקומות השבועה מלת אם או אם לא יראה בעין שכלו אמתת כלל זה אשר הנחתי, ואס אולי שגיתי אחלה נא פני הקורא שאל ישפטני קשה, כי אני לא אחלט כלל שממני מקור האמת נובע ודק על יסודותי יקשרו חומות הבנין.— אני הנה שמתי משפטי לפני כל מחקר הלשון, ועליך הקורא לפלס על מאזני שנלך אם טוב דברתי אס לא. אהב התשבי ואהב הקמחי והאמת אהוב משניהם, כי בעל נפש אתה ובין תבין את אשר לפניך. יוסף 5לעש כילל חדש שני אשר חנן לי אלהיס למצא אותו ולהוסיפז על כללי ספדי הדקדוק שנלשונינו הקדושה, כאשד נקרה נקריתי במקום אחד שבתלמוד. וראיתי שס דברי בעלי התוספות קשים להולמם, בשכבר ענדו וחלפו ימיס רניס אשר תרתי בלבני לדעת את כוונתם אך לשוא עמלתי ובדי ריק הלאיתי ולא יכולתי להשיג את עומק הדברים, עד שפתח הי לפני את אוצרו הטוב ונפקחו עיני להבין ולהשכיל כוונת התוס׳ באמצעית הכלל אשר הנחתי, ולא אכחידנו היום תחת לשוני ולא אנסנו מכל דורשי ומחקרי לשונרו, ואולם זאת לדעת מקדם כי לא אאמין במו פי את כל העולה בלבבי, לא אתימר בלשוני לאמור ני אתי אץ האמת נעדרת ורק אני לבדי בחצי שכלי קלעתי אל המטרה, לא כן אנכי עמדי לא רגל כן מאז על לשוני לדבר נמו אלה, הלא