Bikkūrē hā-'ittīm · 1830-01-01 · 1830 - תקצ״א · p. [Seite 63]

3» ( 62 ). *& העמדתו וקיומו. אס יאמר האומר, ט נע האדם להיות מדגל, אז תודה המלה ההיא כי נזה יפרד האדם מכל מי גאדמה, כי בנריאת כל מין נותן לה תכונה עצמית לה לנדה אשר תקרא גס נשם כח עצמי כאינסטינקט) וכמ עצמי הזה נפרד כפי מושי הנמצא. — מוש הראות נעוף חזק וחד מאוד, ויוכל לדאות נקלות מהירה רחוק יתד מנהמת האדן, כי נעיני העוף נמצאים שני עורות יותר מנעין האדס והנהמה. הפנימית והחיצונה. הראשונה מקומה נזוית העין ותכונתה עפעף עין ןו^ל (דווכזיכטיגעס אוינענליעד) ותשרת להחליק ולטהר העול הקרני ולהקל משא קרני האור החודרים נעין לנלי תוכה נסנוריס. העור השני נמצאה ננית ותצא מגידי הראות ויוכלו לשנות מעמלם באורך ורוחב לכסות ולהפתח מהד מאוד כפי הצורך. על ני חוש הדאות יתן לנו מושג התנועה, וילמדנו לדמות מקום למקום, והעופות המה קלי התנועה מכל החי נאדמה, לזאת נראה נזה חכמת הטנע אשל נתנה חד הדאות לעופות העפות מהר. כי לולי זאת נזקו רנים מהם נעופפס נבותל או נאילן והניאו דמם נראשם. וראיה לדבר הזנוג אשר תקדים עופפותה לראיתה ותעוף לרשת השממית. וכפי מהירת עופפות העוף כן תגדל חדיד ראותו. וכן נמצא הגדל הזה ננהמות, עד ני הנהמה העצלנות (פוילטהיו) אשל תרמש ותסמב עצמה לאטה. ים לה עינים מכוסים וחלוש הראות היא מאוד, כי אץ יז לה צורך נחד הראות. מושג התנועה — אשד תפרד למושגים רניס כמו המהירות גודל הליוח, יחס הגונה, העומק ועקמימות השטח — גרורה וידועה להעוף יתר מאוד מלחיות נעלי אלגע רגלים, ולפי אומד הדעת נראה ני הטנע העילה וקיימה משפט הזה ע׳י היחס אשר נין סעיניס והראש, ני אמנם עיני העוף גדולים אנה ניחס גופם, מעיני האדם וחיות נעלי ארנע רגלים נימול שלהס *) — על כי יש למו עורות יתרות מכל חי נעינס, לזאת ראותם חד, דק וזך, ולזאת נהכרחיתחוק המושגים יותר ההתפעליות, ונהכרח כח עצמם שונה ונעלה מכל המי באדמה עוד סנה אמרת להנדל כח עצמית העוף מכל המי , הוא אשר ישוט ויעופף במהירת דג זמן רב בלי לשוס רגליך נארן. העוף ידע, לפי אומד הדעת, יותר טונ מהאדם עדך ההתנגדות __ לרוח *) אלכסון גת עין נשר נקגה גרתגה הוא אצגע (צאלל) וחצי, ולזכר סלסה קויס כלעמח)ן שחות ממנה אלכסון 3ה עין איביס ששה קוים, ולאסידס כ׳ף יןויס•