Bikkūrē hā-'ittīm · 1830-01-01 · 1830 - תקצ״א · p. [Seite 51]

( ^־)5 ) *«£ לשונו ולא יתן שוס דופי באיש. ואין ספק 3ל3י 6ן* נרור לי כשמש שהרמב״ם מ3ד בלשון סער3י כראוי רק המעתיק ללשו! ענרי שגה. ומה שרוצה המרדני להמציא שיש ה73ל 3ת3ת אין אס יבוא במאמר נשוא אתר זולת תי3ת אץ אז הוא שולל כללי וכו׳ הנה ההמצאה הזאת, אמת כי מדשה היא אגל לא כל חדש אמת, כי מלת א י,ן כל ביחד הן נשוא המאמר וימסר הנושא ל 3 ר, המו3ן 3מלת כל נמו אין כ ל (דבר) בבית, נפשנו יבשה אין כל (דבר למאכל ולמשתה) ובמשל אין כל חדש תתת השמש נימוסו אין כל (נשוא) (דבר) חדש תחת השמש (נושא) והתרגום ארמי הוסיף מלס פתגם ♦ ואין לדמות כלל למשל לא כל מלאכה תעשו, ני ההפרד בקדימת מלת השלילה למלת כל, הוא רק במלת לא אבל במלת א י ן שתמיד יקדס למלת כל הוא שולל כללי. (עיין אוצר השרשיס). והכה דרך הממציאים דגר חדש, לקיים ד3ריהס בראיות והוכחות ממקראי קודש, משניות ותלמוד או מספדי ממנדיס חכמים מפורסמים שדאויס להכריע, אבל עדות מפי עצמו לא תוכיח. והמשל שהניא הטוען ני אין חדש נפלא הוא שולל חלקי, הוא מופרך, ני הוא שולל כללי ואס יהיה שולל חלקי צדיך לומד לא כל חדש נפלא. ואס נניח לסברת הטוען, הלא עיניו לנוכח יביטו נספר מלות הגיון שם שאמר בז״הל אבל אנחנו נבחר תמיד שתהיה לשוננו נשלול חלקיי אין כל ע״כ בלי נשוא אמר. וכן נמנה בין אלנעה הקפיס אין כל בלי נשוא אמר לשולל מלקי. והוכרחנו לומד שטעות סופד הוא וצ״ל לאגל. כאשד העיר הלמנ״מן בפירושו על שגיאות רבות בהעתקה ע׳ש. אולם זה ראה מצאתי ראיה לדנדנו׳ מנוסח התפלה שיסדו רנותנו דל ועליהם לסמוך, והוא בתפלת יום הנפולים אנו אומרים אין כל דבר נעלם ממך, וכאן ודאי שולל כללי אף שהוא נשוא אחר זולת מלת אין. אמנם מצאתי באיזה סדורים ומחזורים הנוסח אין דבר נעלם ונז׳ וגס זו נכונה ני אין צורך למלת כל לשולל כללי. ולולא פחד מרדני נפל עלי שיאמר ד׳ ליב ייטלש שנש הנוסחא של תפלה ( כאשד ישנה וישלש ששבתתי נוסח הרמב״ם ויחשדני שלקחתי דברי ההגה מאוצר השרשים הגס שנדפסה שלש שנים קודם שיצא אוצר השדשיס לאור ומה בכך שאתלבש בטליתו של חנרי) הייתי מקיים נוסחא הזאת. וגס לשון חכמים תסייעני באמרם: אין אדם רואה חונה לעצמו• אין אדם משים עצמו רשע, אין אדם מעיז פציו בפני לח, וכן אין כל כריה ♦מלה לעמוד כלס שולל כללי אבל