Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 245]

C 17a ) «s צדק. חזקגי יובל מחמד לבי! תמכני בימינך ותאחזני ברדתך מטה" * ס! ״ענה יובל". זרועי יאמצך ולא יעזבך נעמה כלתי! ברוך בואך המות! על שנינו יחד תניף נזגלך, יעבור כוס חמתך עלינו עד ארגיעה, בריתנו יקום ׳ המות בל יפריד אותנו — אל עליון, אב הרחמים והחסד, אל אמונה ואין עול, יהי שמך מבורך! בה ברבו את אלהים, ויטבעו במבול מים יהודה בן־יונה לבית ייטלס. משל*) האדם והאריה. אל האדם אמר ל!אךיה בדעכחס יחד: "אני מלך החיות, נשאוני יפחה פחד, ״;p הנזירה לי על כל משפחות אדם׳ " מפני ינוסו ♦הצו כלמו לא ימצאו ידם ". "לא 3ן!״$ה האדם,«האנוש לנגיד!ולד, "הוא רודה באך!ה כמו בכל;צורי חלד׳ "וני ךב_רי מכונים,;עידו על♦ עדם נאמנים׳ "אשר מפה ומפה תראה בין פסילים;־שנים, ״ תמונת תד/בל אמיץ בגבוךים שסועה, . "היא גדת הארי המוכה, לשמם קרועה. האריה. אמ;ס האדם!בקע צוךים אבנים!ישכר יוצר פסל מעשה!די אמן, וחלים יגבר, אך *C המשל הזהנעפק משפת צרפת והמעתיק לקיזו מסלד עדני, נתוג על ספרי גני הנעורים נדן השני אשד עודנה נכתר .