Bikkūrē hā-'ittīm
- Journal
- Bikkūrē hā-'ittīm
- Volume
- 1829 - תק״ץ
- Date
- 1829-01-01
- Page
- [Seite 156] (sequence 156)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 54% known words query
- IRI
…/4782723-4785079--2512-4785236- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
&* C S3 ) *«£ הנראה הי׳ כולל אסיפרת שרשי ל*חק על-1 סדר א־ב׳ ומהולל מאד מראב׳ע 9«0• ונאבדו מאתנו גם הפירושיט נם ספר המאסןז• במשל ומליצה. יי״י) מוסר השכל. כולל משלי מוסר בחרוזים, נדפס בפאריז 1שנת שי׳ט 30)״ ובוויניציאה של״ט, ועם נקדות והעתקה רומית בפ׳פ דמיין שנ׳ח, ואע״פי שנדפס ג׳ פעמים אינו מצוי כלל. ולא ראיתיו מימי׳ רק דוגמא קטנה ויקרה מצאתי מובא ממנו בספר אחר!3)• י») פיוט המיוחם לו׳ ותחלתו שמע קולי אשר ישמע בקולות, (קורא הדורות ה׳ א׳) והוא צח ויפה. ונמצא אצל הספרדים לכל תענית *3): זולת אלה הספרים יש מיחסים לו עוד חבורים אחרים׳ אך טעות המיחסים או ערמתם גלויה לכל מעיין 33). הערות 1) רראב׳ר הלוי נת3 נקנלתו נסתם שינינו האיי הי' מזיע לול. אולם אגיר ר3 שרירא גאנרתו אשר הימה למקור לספר הקנלה, כפג וז׳ל, ורנה גר אנוה זקננו ומן דנית נשיא הוס, דאנוזנא גקיענא גקנלה דמן גית נשיאה אנתנא ומזרעא דרגה גר אנוה ענ׳ל (יוייסיןקי״ב נ'), ועוד כתו שם (קי׳ז א') ואנהתא דילנא דני נשיאה אמון, מיהו שנקוה כל הני ארתפא גישתא דגשיאות ועיילי נרגנן ומתינתא למנעי ענוה ושפלות ונתינות, ולא מנני נשתנא אנרונא אלא מקמי הגי עיילי זקנינו נרננן דמתיגתא ענ״ל, והמנין ייאה שרצה רש'נ לפרסם יחוסו מ3ימ הנשיא שהי' מזרע דוד כפי הנודע, ולתרז לאיש אשר יקשה לו למס לא נמשכה שלשלת אנוהיו עד דורו גראשי גליות ונשיאים} איר שעזגו אגומיו גרצונס את כנוד זה סנהשן לגוז משני שקנוהו נדמים יקרים וצערו רנזן ונחרו יותר גגאונות. ושונה'׳ ירא יל יעמיסו על משפחתו שתן פסול שהי' נמצא ננית הנשיא ע״י גן ר' גוסתנאי ראש בלות וינואר נסתון, ולהסיר מינו גם הכתם הזה אמר ולא מנני נסתנא אנמנא רק מקמי הכי עיילי זקנינו וכו׳. ועגין זה של ר' בוסתנאי יעויק מתפלה נס׳הד וז״א שנת ד׳א ש׳ס מעשה נארינות מתשינות ר' בוסתנאי אצל המלן, ושט 3סון> המעשה מעני! נת מלן שנתן לו מלך ישמעאל לאשה, והמחלוקת אחרי מותו נין הננים שאמרו על נין הנכרית שהוא גן השפחה ונו' ע׳ש שמצא כן נספר קען, ואני מצאתי נשערי צדק (שער א' ח׳א סימן י׳ז). נאתצע התשונה מרג האיי וז״ל: אלא מיהו יש נוגר חלוקה גין גאונים אחרונים, ועיקר שלה, בוסתנאי ריש גלותא דהוא חנינאי שנא על שפחמו גת כגסרי מלן פיס דיהבה ניהלי׳ עמיר נן נעא״ג מלן ישמעאל נמתנה וילדה בן ותת ועמדו עליו אחיו (תוכרו, ונחלקו חכמי ישינות נדנר זה , ים מהם שאמרו נמה דלא תשחרר עני הוא וצריו שחרור מאחיו " וכת3 מר ר3 חנינאי דיאנא דנבא ז׳ל שער שחרור לההיא ששחה מנית דינא, ויש מהן שאמרו בוסתנאי נשיא הוי ובידו לשחררה נו' ובוסתנאי אית לי' נמה בגי מנשים נשרוף נו' והלכו עבדו לי' רבנן הקנתא, ואמרו לא יהא אלא משותרר ומומר לבא נקהל, ואתיתס לי' לבוסתנאי והוי אינא עלי' ערער נמלתא, וסוף שתיקו מיני' ועדיי! לא מיחסי בניו נשאר ננוהי דנוסתנאי ענ׳ל. והנפלא ששם נשער ואיו(שי' צו׳ו) נפולה נל אפונה זו ״ ונרשם עלי' שהיא מר3 שרירא והיא ממש כלשונה, רק שנחסר לה עוגדא הדא מי נוסתנאי " ע״ש ושם שיש לתקן מזו לזו שנושים רנים f s המנלנליס