Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 72]

&* ( 75 ) *e שיחות חכמי י ש ר א בדויות חדשות. .1 ט^ד הראשון אשר חיה לרבינו הגאון מוהד״י לנדא זצ״ל עם ךי;י פראג׳ קרה המקרה. שהכסא אשר ישב עליו הרב המודה זצ״ל בראש השלחן לא עמד על מכונו היטב׳ והיה מוטה על צדו, והרב זצ״ל נוע התנועע תמיד הנה והנה, ני לא שוח לו. כראות חרב החכם הדין המפורסם ר' זלמן קרוב זצ״ל את זאת, שאל לו בשחוק׳ יחזקאל! מדוע אתה שוכב על צדך השמאלית, ושבתך על כסאך לא שוה לך׳ הבעמר זאת ני הכסא גדול ממך? לא כן — ענה הרב הטורה זצ״ל — אבל השלחן נמוך! v .1 הרב הפילוסוף מענרעלסזאהן זצ״ל היה בימי בחדותו, מזכיר סופר וכותב חשבונות בבית עשיר אחד מפואר בין סוחרי ארץ. ויחי היום כאשר צוה עליו אדונו לרשום החשבון בנתב לאיש הקונה הסחורה ממנו, התפלא הקונה בשמעי שם מענדעלסזאהן יוצא מפיו, כי כבד היה נודע ומפורסם לפילוסוף גדול על ידי ספדו 5העדאן. והקונה הזה קרא הספר ואת מחברו לאי ראה בלחי היום. כצאת האדון מן החדר, ויפן הקונה אל החנם זצ״ל וישאל לו בתמיהה: האתה הפילוסוף אשר חבר ספר פהעדיאן? אני מחברו — ענה מענדעלסז^הן. אם כךהשיבו הקונה — נפלאתי מאד על מעמדך להיות סופר בבית האיש אשר קטנך עבה מטתנו. הלא לך חנם לנבון., יאות להיות אדון הסוחר. לו יחיה כדבריך — ענה הפילוסוף — מה יעשה אדוני לביתו? ני לחיות סיפר אצל♦ הלא יבצר ממני. .3 הרב החכם המפורסם ר׳ זלמן קרוב זצ״ל מפראג, התחנן לרגלי . .השה ראש פקידי קריה הזאת, להטות הסדן על היהודים ךהילןלעלס בימים ההם. ויזעק הרב זצ״ל במד דוחו, ותדע הצעקה בעע, השי, ייאמר אליי ג לןר1ב 1 מה זאת ני תזעק בקול רם, לו תצילנה אזני, והיא לא נאה לאיש יודע הנימוסי כמוך ׳ וגם לא עשית P ________ *•י עג'\י נמו האיז, יושבי הארז, העיר, חושני העור, ה3יו< אנשי הניח, מ הפציזן יושני השלוזן. ׳ r 2 F