Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 60]

( i׳ 6 ) שמה נטיעיאלם, וכוננו ערי מושג. המפוארה באדמות אשר שטושמה, הימה אין השפנים (טעחכיען.) ושם להס אחוזות אדן על למדנה. והמתנוססה בהן הימה הקריה המהוללה מרשיש היא טרטיסוס. — אולם לא אדנו הימים, והפיניקיס הרהיט גנפשס ע5 לשוט הלאה, אל ארצות למרחוק וים דמוקיס. ענרו גם אמ עמודי הידקולס *) וגאו אל הים האטלנטקי, ומשם לפעמים דרומה אל וו6ריקוו המערבית; ויש אומרים ני הקיפו באניות כל חלק חפייקוו גס אל איי בריכוווניוו שעו, ודרך ים הקדם ßfeO<£) אל מדינות פרוסיה. ונל זאת נעשתה כבר בימי קלס קדמתה: כי בימי שלמה היתה הליכת האניות תרשישה דבר פשוט מאוד, וגלוי לכל העמיס. פיניקיה בעלת ננסיות קטנות, והעולות על כלנה צודוצידון. פיניקיה קטנה במאוד, ובכל זאת רנות כנסיותיה , ולכל אמת ׳ ואמת מלנה ושופטה. ורק לעתים רחוקים התאחדו כלן תחת שבט אחד. תמיד היתה האדמה הזאת בעלת ממשלות קטנות דנות, ואמת אחת עומדת לנדה באין כל תילוי באחותה. ואולם יתד שאת ויתר עז כמעט בכל עת לצור וצידון. צידון נבנתה כבר בימי יעקב, וימים רבים היתה היא רבתי בעשר, ושרתי באחיותיה הממלכות האחרות, עד אשר באה שמשה והיא נכנעת תחת יד צוד . אולם נפי הנראה לא אדנו ימי 'השלטון לצור על צידון, ועד מהרה פרקה עלה מעליה. אחרי כן צידון משמעת שלמנאסר, וכמעט קט נתקה גס ייאת מוסדותיו; כמאה שנים אמרי כן נדת מלך צידון ברית עם צדקיה מלך יהודה, ונא עמו בקשר למרוד בנבונדנצר, ולהשליך מעליהם עבותיו■ ואולם נבונדנצד לא אחר לקחת נקמתו מצידון, כי בא עליה והכניע אותה, ונעברתה נתן אתהעיר, וי_אנל אותה ערות עד היסוד. מןא5והלאה צידון למסעונד, למלכות כשדית־בנלית, עד ימי כורשאשד חלל הממלכה הגדולה הזאת, והדניר גס יושבי פיניקיה תחתיו. ותעז יד הפרסים על יושבי צידון במאוד מאוד, וימרדו בפרס. וטינית מלך לצידונים בימים ההם, ויאזור חיל ויך אחשדרפני המלך הגדול׳ ני נקטניב מלך מצרים שלח לו עזרה, ויטעדהו בשלשת אלפים בני חיל אשד בראשם מינטור איש דאדיס. ואולם T לדיוס יודוש, מלך לפרסים נעת ההיא, מהד לשטוף החלאה הזאת מכבודו, בדמי יושבי צידון, כי נא הוא לבדו עליה למלחמה, ועמו מחנה כבד עד מאוד נים וביבשה. וימעול מינטור מעל בצידון ׳ ייפה גס את ._ טינית *) ש;י סריס ע3 שני נתיב ים ן;י3רו11סו1ר, חסר Ahyla טועריקיו. <ההד Calpe גחיירתפו!