Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 55]

e* כ 58 c כי מעגלות הזונה נעו לשאול עלל. נגד הראשון בל נערוך השתכלותינו יהדדשס תדרש, ני לולא זאת קשה מה עניינו אצל אשה זדה? ונגד השני קשה איך יעלה על הדעת לפלס אורח וזייס אצל אשה זרה , הלא לק ל3צע מזמתו ולרוות האביונה יקד3 איש אל פתח ניפה? הדא״א פירש היטב ממנו, אולם גס עליו יקשה אחרי שאמד למעלה כי דגליה יורדות מות איך ישו3 למדרגה קטנה הימנה, ויאמר ה3א אליה נוטה מאורת החיים? ולי נראה שמוס3 על הזונה, ואמר לא די שהיא תו3ילך להשחתת המדות וא3דן דרכי יושר ההנהגה , גם בריאותך תשחת ותלך לדיראון/ כאשל יאמר למטה שתתן לאחדים הודו וקנותיך לאכזרי, כי היא תנחש לך ות3טיחך שזולתו אין איש דופק על פתחי 3יתה, אולם היא תפשק לכל עו3ד ותעג3 על כל מאה3יה, כי גס היא בעצמה בל תשמור גופה וממדרגה למדרגה תפול במהמורות בל תוכל קום, עד כי יכלה בשרה ושארה, ויפה נקשר הפסוק לאשר לפניו ולאחריו, והכל הולך על האשה זדה. ושיעור הפסוק האם תפלס היא אורח בריאותך לבל תכלה במכאובים ומדויס רעים? הלא מעגלותיה עצמה נעו, לא תדע אנה יוליכו מעשיה אותה 1 ואין מן הצורך לעשות נעו פועל יוצא כלחן הדאב״ע, ותרגומו: ווידד זיא וואה?* זיינען ל׳עבענספפאד אבוואגען? וינד ראך איהרע אייגענע שויטסע אונשטאט אהנע ראם זיא עז מערקט. T מהנ״ל. 09 תועבת י״י מחשבות רע וטהדים אמוי־־נעם: (משלי ט׳ו נ״ו) לתרגום וא״א אין שחד, כי כל תרגומו מהחלק השני מהפסוק בלתי נמצא אף נרמז בדברי המלין הקדוש; גס — פריינז־ןיבע יעיען — אינם ההיפוך מן — כח!הוו5טע געדחנקען — ויכול איש לחשוב עדמימותרע ולדבר בנעימות" רכה בשפתי מלקות בלב ולב; גם וטהורים איננו ההיפוך מן תועבת ה׳. לכן חשבתי למשפט שהפסור! איננו מהאמריס המודים ד3דים מתנגדים — וומ1ינ!הע!ען — רק מהסמדים המודים דבר אחד׳ והכוונה, אף אס בשפתיו עבד הרשע וידבר אמרי נועם הנראים כטהוריס כאלו ממקור לבו יצאו, אולם ה' יודע מחשבותיו, כי דק לרע כל מזמותיו, אין שלום בעצמיו, לכן כל מחשבותיו סועבה ושנואות בעיני הבורא. ותרגומו: דיא נעדאנקען רעם באזהאפטען זינד רעם עוויגען איין גרייעל, מען דעססען ריבדינע״ווארטע אויך נאך זא ריין שיינען. מהנ׳9 בעיניו