Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 50]

&» ( 53 ) ♦4S 53יםואניות; ונאמרו: לסוף ימים ישכון הגביל שתי קצותיו קדמה ומערבה, ד״ל ים ככרת וים הגדול; ואין שבט אחל."יגע בשתי קצותיו קדמה ומערבה בשני ימים כמוהו, אשר בסופיהם ישוט באני שיט .וצי אדיר למרחוק; גס נמל קישון חיבר וקישד שני הימים יחד ע״י חע?ח (קמנוו?). ומצאנו שלפעמים רשום מלק בעד הכל ובפרט במליציות נבואיות ותמונה כזאת נקראת — Synecdoche — ונמו שכתוב ארן אשתאול בעל העיד אשתאול, ונכס נאמד שגם פה כינה כל חבל הים הנקראת בלשונם (פעניציען) והמתחיל מעיר עט, ובאמצעית ארכו מבצר ציר, וקצה ב3ןלן הו<ן לידון על ג3ול מדינת _ לעזייןיריע! — בשם סכרלל צידון. ויען שהצילוניס היו הראשונים אשד סחרו באיים למרחוק והגדילו ועשו שם במרכול וערובה, לכן הזכירם אבינו הזקן. נאמדו: וירכתו על צידון, דל אצל ארן צידון, וסרו נזה כל התמיהות. .2 במאסה ניהע לשנת תקפ״ו צד 38 נתקשה הנבון האדון S יש״ר י ס״ט בפירוש הפסוק וביהודה, הירדן מזדח השמש (יהושע י״ט, ל״ט), ורצה לתת צרי למכאובו נאמדו שקלא הסופד לחלק המזרחי, דהיינו אח הגלעד בשם יהודה הירדן. עכ׳ל בקיצור; אולס כל איש ירגיש הלחן והזרות בפירושו, כי: א) קישור זה ♦הודה הירדן בלתי מורגל, ובלתי בנוי על מוסדי לשון עברי. ב) בעל הטעמים מתנגד לפירושו, כי לפי דברי החכם ר ♦ש׳ר ראוי לגיא יהודה הירדן נמדכאטפחא, דהיינו יהודה במשרת או במפשיק פחות והירדן במפסיק גדול ממנו, כי שניהם נקשרים יחדיו, ואנחנו רואים ההיפוך שיהודה בא בזקף והירדן בטפסא, וזקף הוא מפסיק יותר מהטפמא. 0 לפנו התחלקות האומה לשתי ממלכות בימי ירבעם, לא מצאנו שהשם יהודה נתמתח על נל אדן כנען, ודק אמדי גלות עשרת השבטים מעל האדן ואחרי גלות בבל ימצאנו שס זה מתרחב על כל אק כנען (בחגי א', א׳ — י׳יד, 3', נ׳), ומזה השתלשל שם יהוד! על כל איש ישראל (בידמי׳, בנחמי׳ ובמגלת אסתר). ראיית רשד׳ל » (מד״ה 3' ט״ו א') בלתי מכרחת, באשר גס שם אין כוונת הכתוב דק על אדן שבט יהודה, כמושמצינו אין נפתלי; ואס במלכים מפורש מה זה עושה? הלא זה המורגל לאמד על המקום שבו עומד המדבר/ ואס נשמש נהכלל: בא זה ולימד על זךק יותר נראה לומר שהכתוב 73״ה מלמד על הכתוב במלכים . ואנכי סלותי לי דדך אחד להגיע אל מובן הכתוב, ואס נס על דרכי זה תמ^יא זרות מה, בל תהי' דחוקה כל כך נמו בשאר הפירושים