Bikkūrē hā-'ittīm · 1828-01-01 · 1828 - תקפ״ט · p. [Seite 219]

( al? ) ♦e אף■.זה עמן נתן אל לו ב1, לענות" ידו לא ת’ךף מלאסף ולכנס - כן יצר לב כל ארפעז מעוךם♦ העצלי אמנם כן! עור אולת אחרת כתלמי לבכך ראיתי נקשלת♦ כי.נם אם אכ_רת העשר זעליך סכה הנך במוךדי אור השלוה, מיואסי מךגוע־ כי עוד את חיל כל הארץ תשאף לכלע, . עוד תחת על זעמל וכעס,’ נפשך ישחה ♦ אף מישובה ומךגעה ממך תכרחנה, כי יומם ולילה,’דאגות כלבך תצמחנה, גם"ישנה ותנומה מעיניך תלחנה * גלי לבך מפחד’יהמו, לא ישקיטו, פן אסון ופגע תקות עישרך ןקטו, יכבה בעצב דגון שנותיך תמנה ♦ אף אך למראה עימם את הונך אצרת, כי הלא מכל טובה, את נפשך חסךת♦ י הנה דמית לסוס נושא פרי מעדנים , והוא לא יאכל מהם. אך מתבן ולוציר ♦ הה בערי• אם כל ימיך תטענפנים בכים תאותך, מת♦ תלויה עת הבציר? מה תועלנה לך סגלות מלכים;וכל מטמונים, אם הונך ורכושך לך שקזת אדנים? מה הוה לך מכל עמלך יומםזולילה׳ ׳ אם