Bikkūrē hā-'ittīm · 1828-01-01 · 1828 - תקפ״ט · p. [Seite 214]

השקט וישלור״שטחה וגיל אז נחו בחיקם כי תקוח רבה בלבבם פרחה - T זיש כן;!ש ו הזקנים כאשר דברו, לשלוח יציר נאמן אל ביה זרתה מהרו, c *1* ) ותוחלת אונים בנפישותם צמחה ג פי צירם מבית השוע לא ♦ישוב ך;קם♦ ואולם מה מאוד פתאום נפשם חךךהי• בראותם כי בל תקותם אבדה ועל מיששתי קנה רצוץ מבטחם שמו. כי מציךם ׳שמעה יי זרחיה נס עם אנישיו, ".יען לא יוכל לשלם כסף לכלי נשית י «י גם כל חדרי ביתו השופטים חתמו“ ♦; עוד זה. מדבר חה בא ויבשיר בשורה. i! כי כהמשים דלים זד אמתי עזרה. הןקניים.על זה.עד מאוד הישרזאו > J; ומתמהון לב כמעט דבר בל יכלו, .יד אמתי עזךד> “? כלם קראו " *■ « וזרחיה מעשרו מחשבותנו שקר נחלו ז :• ןז t : ־ : : " v ז | fr יי לכן כל גבון בל:שפוט למראה עינים, יי לכן כעמים רבות רע בטוב וטוב כלע ♦גזירו׳ כן אם כל אגיש♦ ההמון אמר.יחליטו, י׳ כל להם <שמע בל זטה אזנים. יי כ♦ הם לא ללב רק לעימם זביטו׳ יי על דל עשיר ועל עשיר דל יאמרו ♦