Bikkūrē hā-'ittīm · 1828-01-01 · 1828 - תקפ״ט · p. [Seite 212]

2>t ( »10 ) g3*+ ואולם?כל זאת תמיד כאישון לןלה ואפלה. לתור אחר מחסור דלים נפשו עמלה :ולאישר חן בעיניו מצא,לא חדל להושיע כמסת נדבתו, אף לא פנים?פנים; כי אם עלש אחד מאוהביו הנאמנים, ואת שמו העלים ממנו אותו לא הודיע♦ אנשי העיר תמיד.זה לזה שאלו: ״ ’מי!ה האיש ידיו צדקה הזאת פעלו “? " אין זה כ♦ אם:זרחיה האיש המצליח, ״ איש ח:ל הןה חוגר צדק ורב פעלים' יי פזר נותן לאכיונים ידיו תומכים דלים,‘, ככה כל איש הביע, ןאמר זה הפיח♦ ויה♦ היום ובערה גדולה בעיר חיתה, * : « ־ : "T : TT ♦ נ T » T?תי העניים;וכל קנינם לשמה ישתה, לא השאירה לתם'מאומה בלתי החיים» כי כל הון כל יקר כל מחמד♦ עין,' היו לשרפה מאכלת אש, דהיו לאע, ותגדל צלת העמים עד השמים♦ אל זקני העיר כלם כבכי מעקו, דמעות כנחל הולידו׳ כקול מר צעקו לאמר: ,י אליכם אישים! עין נשיא; יי נר/קו.חכלי צזרה אותנו סבבו■ יי החיו נפישותנו עד שעלי שאול.קרבו, יי וכל לחמות העז ־ נהיה למישפה “ ♦ למול