Bikkūrē hā-'ittīm · 1828-01-01 · 1828 - תקפ״ט · p. [Seite 202]

»* ( 200 ) h2 ♦שבו עד חמק לוצי הליל׳ ויהי נתינים אחדים בעיניהם, ומלם:־שכבו, חות להשוכן בשמ!ם, ונתנו לו תהלהי יח כאישר על ההרים' ניאו רגלי המכשיר מגיד ביאה מלכת היום, זקם האיש הזקן ןהנער ממשכבם ללנה♦ עודעפעפי עיני ברי הלבב, מתנומה נעימה סגרו, והעלם נגיש אל ילד הציד; ויישבר לו מפרקתהו, ויחרד הזקן חךזדה גדולה עד מאד, כמו' תחת רגליהו שאול תחתיה ותפתה, ונחל גברית, לבלעהו את גרונם פערוי' י ■> וי יט ויצר לי עליך אב ׳שכול! לבי דו♦ על!ך אם רחממה! הפרדתם מבן!חיד?ם, זשתיוהה׳• הודךה לאו־ץנישיה׳ כלכלתם הלילה מרצחו, אישר שאף הכין לבנכם ממבח“'! ככה נאנח האיש הזקן בכאב לב׳ וכישברון מתנים, ובעצה שת?נפישו לעזבהו?סתר?נשף בין הערבים, ׳הלך?מר.נפיש אחרי הנער אל!ער עצים צומח♦’ כ תחת סרעפותיהם הסוכנות ממעל׳??אפילות הלכו׳ כי כל!ל שתו צלן העב,‘ אישר סביב קביב ישפכו. עד באו ל!ד מעגל,ז משם!פרדו שבילים אין מספר , למו לימינם