Bikkūrē hā-'ittīm · 1828-01-01 · 1828 - תקפ״ט · p. [Seite 201]

9t ( 199 ) *5 טו הלילה פרש נננ?יו השחורות כעורב על?ני השחקים׳ ועל מךחבי האיץ הטיל צלליים;איומים ונחלים והוא צזוה לןעפים לתור לדום טקום מנוחה מצע ’להשתרע♦ יהנה מהם והלאה׳ זלח בחשך אור חלש׳?.קו ה5הר " אשר הפיץ :פעת עהו, בין הרעפת שיח׳ וסבכי עצי יער ׳ והיה להם לעץים, ונחם דרך בית איש, ציד יודע* ט׳ פחח זועף, מלא פחד, הציג השב.על הסף מליהו ׳ פי עוד צללו אזניו לאמרי זעם, הוציא הכילי פשפיתיהוי• אולם חיש העלה הענן ממצחו ולבו מ$יא מנוח, כאשר בעין מישירת רצון׳ וכפה’נועם, אמר איש סמל * »הנה נא אדוני סורו נא אל בית עבדבם ילינו פה הליל! באו החדר־וסערו אתי, שם תנוחו, .ותחליפו כיח,-‘! יז ואל אשת חיקו, אמר איש השדה »האישים באו אלינו אתנו יאכלו לחם, מהר♦ הכיני, פבךכת:י עלינו•“* ואשת רבת הטעם, גם עלבה שלחן יין רקח הובילה• בלב טוב ושמח ישתו יינם, בחחה אכלו יחד מטעמיהם ישבו