Bikkūrē hā-'ittīm · 1828-01-01 · 1828 - תקפ״ט · p. [Seite 198]

( 1Q6 ) 4« ו ונמו החלו צללי עלב לגטות, ורוחות ימה $זפו, ועל הארץ׳ להקל חום חיום ׳ השחקים רסיסי טל / 'ד 'ז< ‘מ»•" על גבעה גבוהה. מרחוק טירה רבתי תפארת ראו, שוו רגלם‘כאילות" מהרו ללכת. בוא הנמתח"' ״יד TTT“ V V X * ■ T בטרם יכס חליל באדרת שחרחרת׳ ארץ העיפתח♦ ועוד דלתות השערים לא ^רו, כאישר אל ׳ האלמון באו י r?מעתות הלך?ביר הטירה לקךאתם׳ להיכל רחב זיךים ־ לבית מדות הביאם, קירותיו מופזים בןהב פרוים * ערך להם ככלי כתם׳ מאכלי עצב אל היך ערבו¬ ׳ זבגביעזהב משבץ אבני אקדח מסך להם ♦ין' ז אכלו, שתו, היטיבו ל?ם, עלי ד,שי;ה כהתה כלעץ, הצמיד כל עפעף. אז.על ערש הלבודה מרבדים שכבו ♦ ■> ד ז י ח שטה השנת ליל, אתא בקר׳ שהר פני הכלהופיע, והנודדים’קמו, ןהיודו לשוע על הטוב להם הישפיע♦ עוד לא הרחיקו לכת, עוד ל^דם מהוד?רק קמי השמש הזהיר כערל מחישת, אישר במלאה?זק מהמראתו, והעלם הגיד לזקן אישר עשיה, גלה ליו מסתלהו, והראה לו את הגביע, משלחן הנדיב גנב אמש* הלך