Bikkūrē hā-'ittīm · 1828-01-01 · 1828 - תקפ״ט · p. [Seite 157]

( 155 ) את פי הרב הגאון המפורסם החכסיד מאיר פישלשזצ״ל מפראג•.ראיתי חכמים דלים שהיו לעשירים, ולא ראיתי עשירים שהיו לחכמים"׳ השיב הרב זצ״ל X. איש אחד מעשירי ישראל, נהפך גורלו מצוק העתים * וידל מאד ויהי בראשית ימי <ןנייו ולחצו > ויבוא אל רבו הרב הגאון המפורסם הצדיקהאמתיר׳ליבראשוויץ זצ״ל 4) לבקש ממנו עצה, מה יעשה לביתו לכלכל אשתו ובניו, כי צר לו מאד, תם הכסןן. והלחם אזל־■' מכליו• הרב הצדיק וצ״ל הלוה לו מטבעות כסך להחיות נפשו ויאמר לו "עתה נפלאה עצה ממני, ולא אוכל להיות בעורך להביא לך פלילה׳ הנה אשית עצות בנפשי׳ ואמתיק סוד עם אנשי בריתי להתיעץ מאין תבוא לך הרוחה• לכה עתה לס בלך• ולמועד ששה ירחים, שובה אלי והומן יגיד לטובה' - הימים הקיפו, והעני לא בא אל הרב חרל ׳ ובפגשו אותו ברחוב העיר שאלו חרב : מדוע לא באת אלי? "עתה כי עבר זמן רב—ענה העני— עתה שבתה אנחתי, לא תכבד עלי העני כבתחלה כ♦ הסכן הסכנתי בה׳ ואבינה עתה את עצתך הטובה - XI. בחור.אהד צעיר לימים הביא אל החכם המפואר ר־ איצק אייכל דל פרושו החדש על קנת ירמיד־זו ׳ לשום עינו עליו, ולשפוט על מעשהו לבקר בין טוב לרע• ירח ימים אחרי כן, כאשר בא המחבר בית החכם . .אייכל דל לשאול אותו על משפטו׳ נתן לו אייכל את חבורו ועוד קוגלה עפה עמו, ובפתחו המחבר מצא - קינהעלפרושו מדוע 4) הוא הר3 המורה לצדקה 3גליל תי11ען 3מדמת בעהזזען שהעיר את המכס " הרמ3"מן עלהעתקתו 3חומש ל עוט פ ת (נונוירענבינדע) והר3 המתרגם נת3 (ד3רי0 ו' ח') וז׳ל פה העיר מנס אתד ונו׳ ע׳ש וליום המועד אודיעה מכ״הע יותר מזה, ומאהגת האתר! וצדקת הר3 המורה מהר״ל זצ״ל