Bikkūrē hā-'ittīm · 1828-01-01 · 1828 - תקפ״ט · p. [Seite 147]

נ •14 c לבריאות ומסובבת להם חלייס רעים ונאמנים, פטמים נמו חולי הראש והקרחת, וחיצונים כמו עורן שחין ואנענועות מכות ומנורות, אלא שמרגילים אותם גם נמיאוס גופם שלא יכנסו את יליסס ודגליהם ולא ינבגירו עוד הזעה והחלאה מעל גויתס ולא ישטופו את פיהם לנקות מליחות המנאשתועי״ז ההרגל נעשה טבע, שלא יוכלו לשנות אתמזגם, ועל ימי אישות וזקנה תדנק נס ■ עצלות זאת ננקיות גופם וטהרת ננליהס והס לזרא נעיני כל איש להתרחק מחנדתס וחז׳יל הפליגו נדנד זה ואמרו: ת״ח שנמצא רנ3 כנגדו חיינ מיתה• ונאזהדה הזאת ננמינת ה רו נ ו ך הטבעי נכללת גס שמירות הנריאות נכלל• שישגיחו ההורים והמורים על הילדים להשתמר מן הדברים המזיקים נאכילה ושתייה נמו פימת שלא נתנשלו כל צרכן, והמטעמים והמעדניס שהם רעים לאיצטומנא י ועוד זאת שידגילר ילדיהם נתנועה ולא בישיבה תמידית, כי הישיבה גורמת מחלת תחתוניות בבטן ונכנד, והתנועה מחזקת את הגוף וכל האינריס ומרחקת יסוריס דנים וכהנה דנות שמזיקים לבריאות ושמוכרחים האבות לשמר בניהם נקטנותס, כאשד האריכו נזה חכמי העמים נספריהם על דבר חנון הנניס וגדולס בבחינת הגופני בטוב טעם ודעת• וכל זה נכלל באזצזדת ה ז הרו געדנוביתא שמנהג חכמים לכלול הרבה עניניס בקצרה והאזהרה השניה ששלחו הזהדו בחבורה כונתס בענין'הלמוד הבנים שלא ילמדו בנית אבותיהם יחידי אצל המורה בחדר מיוחד, בלי אסיפת התלמידים, כי אם בבית המדרש בקבון חברים שזאת מעלה ויתרון משובח מטעמים שהם ערוכים לפנינו אחד אחד למצוא לחשבו? ־ ודעת המשלחים מתם שיזהרו על מבו.רת התלמידים שבקבוצם ילמדו ביתד שאת ויוסיפו קנות ההשתנלות בתורה מאשר יכולים לקנות בבית אביהם• והאזהרה השלישית הזהדו בבני עניים! רצו בזה שיחמולו על ילדי העניים הקטנים שילמדו תורה ולא יהיו *עלים מכל התעסקות, והעשירים יתאמצו להכין להם בית המדרש, מקום אחד עם בני העשירים שיאלפוס המורים כל העניינים כמו בני העשירים וטוב להם בחברתם *) הלא הרעיון היקר והנשגב הזה,העיר לב *) מניתי מה ששמעתי «פי איש שפתים יושק ה׳ה א״א עפרת ראשי הרמי החכם הרופא המפורסם מוהר״ר ימס זצ״ל נמליצת דגריהס הזהרו נגני עגייס שמהם תצא תורה, שהיה מיל לנוון דקדוק לשמם שמהם תצא תורה עד״ז: 3ני העשירים כשיהיו נעלי תורה וחנתה, הלא אנותס גרמו להם שנהוצאת כספם וכל התמיכה והעזר שעשו להט והחזיקו נידם ננל הדנריס שהם צריכים הן נתאנלים גוו3יט ו3ד3ריס נאים, והן 3שי«ת תורים יוו3מריס וקנין ספרים הר3ה ההכרחיים לתלמודם, ולא היתה ל3ניהם דאגה (צער ויכלו לס3ת נצל תחנמוני, 3מנ1חה והשקט, היו חכמים וסופרים ואשי השם (הנס שזה נמצא 3תיעוט) א3ל לא 3 ע ת ל עצמם שטרחו ל3דס ני אם ניגיעת א3ותס שדאגו אודותם ולא להשתנלות והשמד לו ת עצמם והתעוררת נפשם אל הנינה והדעת נלי מעורר אותם מאליהן ני אם 3 השגחתי אנותס ומוריהם, אנל 3ני העניים שלא היה להם סמיכה וסעד , והשתרגו עליהם המון דאגות רנות, לחם צר ומיס לחן, מל3ושיט נלויי סמוות, ותורה אין להם לנהלם ולהדריכם, ויחסיו ספריםההכרחיים, ורק »תשוקתם העזה והעצומה אל התורה והחכמה, ינקשו נינה וידרשו י K מדע