Bikkūrē hā-'ittīm · 1828-01-01 · 1828 - תקפ״ט · p. [Seite 67]

2>♦ i 65 ) 9& "דע כ♦ פה בארץ החיים אין האשר ואין נוחו; אכן שם במעון שמ:ם שם מנוחתו שם מעונהו“! t ז t : *• דברי מכמה אלה נמנו בלבי שמתה וגיל, נליותי כקרני עלזו, מלאתי ששון, כף אל כף מחאתי, יאיקזj אולם לבלי חמל אלה כמו געט ברזל ועופרת נלנני הוסקו, אענלם עטרת לי, .ועל מות לא אשכתמו —, — אגרת תנחומין אל רעי המתאונן עזי מות אמו אל ירכז לכך על המקרה אשר הקרה לך אלהיס 1 כוש תכוש הוצא מילין נגל אל יוצרן על מעמלן ומצנן אם תתאונן, אך תכונת ’יצד־כל תחרף, גם כל אנחותיך אן חטאת מלי המה נגר משטרי חפן שלי ־ האס לא תלע כי האל הטונ'המוציא שמש־־ימרפא נאנינ, יופיע י* חסדו גס כרעם וסעד? הגל, על מי תתלונן? העל אל שמים, אי אך עליך? האס יען כי רכים המה פגעי הזמן אשר נגד מנוחת החיים ילחמו, תאכלנפשך? הכענוד כי אין קיום לכל היקום, זמן היית כל נמצא לא ימשך, וקורות החייס־כני סלוף־מדי יום ויום יתיילסו, הנעכול זאת תתאונן? אמנה אס עול לא ילעת עד כה, אן יעת התכוננת,וגס הראית לדעת,ני פה לא תמצא נפשך מרגוע, ימי האכי3 יעכורו, והשמש מעכים יתקלל $ לא אתפלא עול אם התמורה היאת תגליל כעת עצכך ' *ין זרועי אס יקרה גדלת, היא נאהנתה אותך הרחיקה ממן כל f אסון ופגע, וכל עת כצל קורתה היית, עוצכ ויגון לא ידע לכן; גיעומ ועמל הסייס עכרו לפנין לכלי השקף עליהם; ויען מנוער פנק» *מנוחה הזאת, לכן יחשוכ לכך, כי רק נעכול התעדן נתן לן התיים, למענך התכל נוצרה, אולם ה׳ חמל עליך להסר העורון מעיניך, ,יי משענתו ממל, אשר עד כה עליה נשענת, ומול תלאות החיים העמלת F, ה