Bikkūrē hā-'ittīm
- Journal
- Bikkūrē hā-'ittīm
- Volume
- 1828 - תקפ״ט
- Date
- 1828-01-01
- Page
- [Seite 66] (sequence 66)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 66% known words query
- IRI
…/4782723-4784825--2168-4784892- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
»!r.-w; vjRqcv ( 64 ) «4e פד, נמקום נעים הלזה זמן כניד עמלנו שנינו נאלם לא יפתח פיהו, אך היא קדמתני וד3ר החלה: 3ני! שור נא סנינך שא עיניו שמימה, גם לאדן שו3 נא הניטה וראה מעשי ילי אלהיס מה נחמלו מה נעמו! הלא תתענג נפשן באשל עיניך דואות? אכן! עוד דנות כאלה (אם מעשי ידי אלהיס או מעשי ילי אלם השוקדים על דלתותי) יראו עיניך פה 3ת3ל, אשד ימלאו ל33ךשמחות־עדן, ופלגי־גיל יזממו אל נפשך; אולם כלמו אלה לא כביר ימשכו! לא לנצח ישמיזוך! כי עול מעט, והשמים אשל עליך יתקדרו, הע3ים יריקו גשם שוטף ממעל, וצאצאי הארז התחת כחציר גגות ימלו, ושמחתך מאפע! יען כל עת מעטה־חמר תעסה את נפשך 3ל ידע ל3ךשמחות־א’שר, כוס שמחת! פה 3ת3ל, 3רעל ימסו ן 33קד רנה ו3עד3 3כי! לכן 3ני! הט לנךאלי ואל אל ה3ל, כי אשרי הגנד שומע לי! אני ארנין ל3 עצב, ונפש נענה אשמח; נכה רוח כי ישמע קול כנורי, ישכח כל תוגה־ 3י מלכים ד•"• ימלוכו, ני שלים ישורו, ו3י חכמים יחכמו, כי ד3ות ארחותי פה עלי החלל, וכל נתינותי שלום; כולם למטרה אחת ידוצון ודרכם אל־מות! גס אתה נני! נחר לן אחת מדרכי נאשר תא3ה נפשך, אז ננעימויז יענורו ימי מיין פה נתנל, ואחר, תנא אל מחוז־־חפצך! מדוע הלאה ממן הצלחתן תנקש? אן נן נקשנה, נל בדברי אפס׳ ותוהו אשר אן כמו רגע יצליחון! לנ טהור נדא לן, דעה אמונה, ועןוה טו3; שמח נאשר לפנין ננפש זנה ותמימה, וננוא עליך צרה וצוקה, וסערות' דאגה יפחילון, אז אל ה׳ קוה, כי אתו רוב שלום, ויהפוך מספדו למיוול לן 1 אל תאהג שנת נודד כי להיות נין האנשים ננרא האנוש 1 לנה נינימו, אז תשכיל ותצליח; אל תשנא אנשי החלד! מנע רגל! £ מאנשי בליעל, רחם על נכאי ל3, אן דע כי כולמו אחיך המה! נקש לן אח נאמן וחנרטוג, ונמצאו אותו, שאליו נחיקך, ונאישוז עינך שמרהו! עשה חסד, צדק צדק תרדוף, אך לא את הגמול לא את הצדק אהוג! אך אל ה׳ תערוג נפשך, השכל וידוע אותו, ני הוא מקור חייך ואורך ימיך! כל מחשנותיך יכונו אך למען השג שלימות נפשך! ואז נכי! אס לנרי אלה תצפון אתך ושמרתם ועשיתם: אז תנעם לך עת חייך, וגם אתדיתך ישגה מאוד׳ יען שם נצל א״ל תשיג מטית מאיי? ׳ וגימי1 שיי תש5ע גועם '1מיזות״נצח; אולם נני! .דע