Bikkūrē hā-'ittīm · 1828-01-01 · 1828 - תקפ״ט · p. [Seite 58]

•׳'£Ri3£V- ■S* ( 56 ) ויותיל לעוגה את האדן אשל גא נה להשתקע שמה “ — את זו ראיתי ושמחתי על מציאה זו כמוצא שלל רג, כי גאמצעיתו נפקחו עיני לראות בראיה שכלית כוונת הפסוקיס נמניל' יוסף שנתלנטו גסס כל המפלשים גמה שנמצא נתחלת הענין וישאו עיניהם וסנה אורחת ישמעאלים גאה וגמליהם נושאים ננאות וצדי ולוט ודש׳י ז״ל נפלא שס כאותו הפסוק ח״ל: למה פרסם הכתוג את ■משאם ללא צורך? ודחק א׳ע לומר שהי' ע״פ הנס שנזדמנו ונו׳ ויאמר יהודה לכו ונמכרנו לישמעאלים, ואמ״נ נתיג ויעגדו אנשים מדיניס סוחרי' וחזר ואמר וימכרו לישמעאלים ובסוף הפרשה נמצא והמדיניס מכרו ונו' וא״כ יראה מזה שינוי השמות בקונים' הנגשים, לזאת הלכו המפרשי׳ ז״ל איש איש לדרכו ליישב כל הפסוקי' האלה על אופניהם, ואני אחדי שהקדמתי לפני ידיעת סגולת המיוחלת ללוט הנזכר אמדתי לפרש סדר המכירה על אופן הזה מתחלה נאשר נשאו עיניהם וידאו אורחת ישמעאלים נאה וגמליהם נושאים נכאות וצרי ולוט, היה הרמז נפירסוס משאם זה לומד שזו היתה סגת המכירה לישמעאלים, מפני ששני מיני גשמים, דל צדי ולוט מתלמים יחדיו גאינות רפואתם, וכמו הצרי שהוא ידוע לרפואת הגוף, כן הוא ג*נ הלוט, וכן יאמר הדג ננימין ז״ל שהוא טוג למאכל ולחזק הנטך על מתקתו הודיע ג״כנ^ונגח מחיק) גמסעיותון ארן (וו£ריר\0,ואמרשם שמצא פרי זה טוב למאכל מאוד, 0סזיניחוס) מתג שען לוט באפדיקא משא את פדיו מתוקים מאוד בטעם, ועיין מזה ויודעזינג עט סופקעם מוטור זעקטיק?!), ומלנד זה משותפת עמו רפואת הנפש מפאת שישכיח לכל הטועס ממנו את אדן מולדתו כמובא למעלה, לזאת הסכימו יחל לאמור לכו ונמכרנו לישמעאלים, למען לא נראה נ״נ בצרת אחינו, להיות שנוודאי יתנו הישמעאלים עלי הדרך ליוסף לטעום מטעם הנושם לוט, והסינונו נזה שישכח אדן מולדתו ורפא לו וירוח לגגו ’ עד כה ועד כה כאשד זממו למכור אותו לישמעאלים, ענדו ג׳'כ אנשים מדינים מענר מזה, וימשכו אותו אחיו מן הגור, וכאשר ראו שאנשים מדינים סוחרים, סוחרים דייקא, כלומר דק סוחרים דקים הם הגלי שנוהגים על ידיהם סחורת הנשמים, חיש נתועדוגעצהייאמת שאין טוג, ני אם למכור את יוסף לישמעאלים, אחרי שהעידו אותם עיניהם שיש להם הלוט הנזכר, וזהו שנתוג אח״כ וימכרו אותו לישמעאלים, ולפ׳יז לא מכרו אותו כלל למדנים, ומה שנא הכתוב להודיע שענדו המדינים, הוא רק ע״פ הקדמה למה שנא בסוף והמדנים מכרו אותו לפוטיפר, שבוודאי קנו אותו אח"כ המדנים מן הישמעאלים שקנו אותו נתחלה — ובאמת המדנים והמדנים אחד הוא, כמו שפירשו כל המפרשים, אי שהיו רק סדסרייס בתחלה ונסוף , נפידש נעל מעשה ה' — ולפי דעת הרב ידידיה האלנסנדדי המנונה (&יזי!) יש פה דק התחלפות השמות, לפי שישמעאל ומדין אחד הוא ונניאודו שם לא הזכיר כלל שם ישמעאל, ני אס העתיק הפסוק בז״הל "ויעבדו אנשים סוחרים, נושאי משא אשד לקחו את דרכם מאדן ערבי אל אדן מצרים“ — ולנסוף העתיק לק וימכרו הסוחרים את יוסף למצרים אל סריס הטנחים לפרעה — והנה עיקור פירושינו הוא לעודד על נושם לוט שהוא היה סניי המכירה ע״7 הענע לישמעאלים;אשד גאלנו י י— ומטעם זה נמצא ג״נ שנית