Bikkūrē hā-'ittīm · 1828-01-01 · 1828 - תקפ״ט · p. [Seite 48]

3» ( 46 ) *& הכרובים בע׳יהמח ס׳ פתרון המלות רצה לומר שהלן• הוא הניף הדמיון, ואנכי לא נןעמדי, באשי אס ינאס״א הידיעה צליך לבוא הנ׳ף הדמיון לפני ה״א הידיעה כידוע למביני סקי שפת ע3רי ן אולם אנכי אמשו3 שהכדו3ים הוא ל3ד נשג3יי אשד ט3עו והוראתו נאבדו מאתנו, כאשד אבדנו כל שכיות סמלת לשוננו, ואפשר הוראתו התעופפות השכל מהגשמי להרותניי, ויאות עליו שם מלאך וקדוש, וע׳ז היו מורות צורות מיוסדות להראשוניס• להט החרב המתהפכת. ענינו לפי דעתי כך ־ היוצר יסד בתולדות האדם שהעונש כרוך בעקב החטאה, והרשעה תאסר את עצמה בנלא, היא תסמן דין ומשפט הרשע להוסר בשוטים ועקרבים * כמו, : * T,״ * השטוף בזמה, עליו יבואו השאת והספסתוהצרעת ונגעי הזב; סשטון> בשכרות, צנים ושכיס בריאתו, מרה הירוקה תתגבר, ויחלה במולי הידדא״פיקוס •, השטוף להיות זולל במאכל יאכל עד להקיא ומדורי! פתנים בקרנו ומכאובים רעים לו בהאצטומנא, חיל בלע ויקיאנו; הקנאה ראשית כל מסלה, בל תדע ממלה, ודנים סללים הפילה: הרהב והשמן בל תשבע עינו לפסג שדי תרומות הגאוה, עדי יפול כרגע לתחתיות תהום, עין שזפתו ולא תוסיף ולא ישוד איש עוד מקומו ־ וזהו בעצמו להט המרב המתהפכת, ני הרשעה תתהפך לדוען ותדצן מוח הרשע־ החרב, הוא מלשון סרבן ושממה, ני נלה היא עושה ונחרצה, ועי״ז ילאו אסלים ולא.יזי7ון עול, והשארת הנפש בעולמיס הבלתי גופלים תחת הזמן והיא מכונה במעשה בראשית נשם עץ חיים, בל תאבל מקרב מין האנושי. רק עוד ישאדו שרידים החלילים לדבר ה' והעושים רצונו־ . ומעתה נצעל להעתיק הפסוק בלשון אשכנזי ויתודגס: דמן דער מענש מיא אייגער פאן אונס מעהר, דא ער —י ”אדעד אינדעס ער — גוטעה—נינט אלל״ן, זאגדערן איך — י’1״זעס קע:נט ן ודא ליינט קעננטע ער זיינע האגד אויסשטרעק* ” ז,ד' אן דען לעבעגבוים פעתרייפען אוגד דאפאן צעהדען? -י יששכר בעד שלעזינגער ברובשסיק