Bikkūrē hā-'ittīm · 1828-01-01 · 1828 - תקפ״ט · p. [Seite 13]

a•: . ני1. I'l ׳וי! ׳: ׳1:1, »> ( U ) *© הנפלאה מוקטד מוגש לשמו הגדול שיל והלל שנח וזמלה לנה ומידה לזכל מלכותו, מפה להקת ישליס יפאלו הדל גאונו, ומפה גלולי עכדיי ירוממו גדולתו — האח! האח! שמואל ידידי! לגי קטון מהניל עזוז מלאות כאלה, הציקתני לוח כעני, ודקפי שלהכת יראת רוממותו ית' ענדו משכיות לככי, עתה הכינותי ד5רי המשורר האלהי: השמים מספרים ינוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע, כי מכל גכולית השמים עולה למעון קדשו ית׳ קול רנת ישלים המספרים כביד אל נאזר נגכורה, מה שגגו הלעיונות האלה! יד כינת קרוצי חומר תקצל ממשוג כהס, זכי השכל יגושו וישוגו אחור וכל חכמתם תתכלע, 'לגס סחדחל נכעלה עצתם וכינתס תסתתר מהשיג קצות דרכי רוממותו ית', ני לתכונתו אין חקר י אמנם דם על כל דמים ה׳ וככל זאת שפל יראה, המגניהי לשנת הוא גס כן משפילי לדאות, שוכן עד וקדוש שמו גס את דכא ושפל דוח ישכון, יאלהינו דם ונשא ישגיח נס על כן אדם הזוחל על אדמת עפר, וצדקות אנוש קצר ימים תעלינה לרצון לפני מרום ונורא אשד שנותיו לא יתמו — הה! לזאת התלהנה נפשי ונליותי תעלוזנה לזכר ל3 עונותיו ית'אשל הפליא לעשות עמנו, וכרוב המית לג&ת לנג♦ אפתח קי כקול שיי, ושפתי תנענה לאמר: אל־כ1<;ב♦ מרום בלב שמןם אביט?אישי נךהם ןאישתוממה« שמח להרבות ה1ד {תוניס רומח. נורא מקוםיישכתם ךחב־ידים ♦ אישים;צוך־אל לרבותים ♦ד'ןכןץאובחםאשרנעמה; "לא י?;גשו יךורו להלחמה שגם יעופפו כבכנפים t ם$ר׳ חסין! ח?מתך אין דלף, כיש^בו מני?עולומיך; פי.♦חריש — הכרע לך כל־בךף! אך יהגה לבי חקלותיף , כי־בין?דודי אש גדולי ערך, תזכור ♦לוד אשה, אנוש חל?ח* י״ש’ד