Bikkūrē hā-'ittīm · 1827-01-01 · 1827 - תקפ״ח · p. [Seite 316]

»4 ( 316 ) נפי אריזות הנפש oft טונות oft רעות, תנין ני הנפש החנמה תתהלך אז נין מחנות אלהיס, ותתעלן נמחיצתס, שעל זה אמד נננואה נשנר יהושע הנהן הגדול, ונתתי לך מהלכים נין העומליס האלה (זכרי' ג׳ ז')׳ ונן תשתעשע עס הנפשות הטונות הדואות אוד, שהיו אבותיה וקלוניה ודיעיה מלפנים וניוצא, שלדעתי על זה אמר השם לאנדהס ואתה תנוא אל אבותיך בשלום תקנד בשינס עו3ה (ייאשית ט״י "'י), ני שם׳ הוא השלום הגמור, שהנשמה מתענגת על דוג שלום, שמחה עם ליעותיה הטונות, ואין לה מול מלחמה פנימית« לא מיצר הלב, ולא מלגשת יללי ימים הטולליס אותה נעולה נחונלת עם הגוף, והנטיחו שנצאת נפשו מיד ינוא נשלוס אל אנותיו, ולכן מנר קולס תקנד בשינה טונה• ונן הנטיח ליאשיה המלך ע״ה* ואס הנפשות היקרות מתחנלות לצומת יקרות נמותן, הלעת נותנת ני הנפשות החטאות, יתחנרו גס הס לחטאות כמותן, ועם צורות קשות אמרות, שתצטעל נחנרתם נמיני צערנללנה' שאין גילינו לדבר עליהן ולציירם כפי מה שהן, נל עול שנפשנו קשודה בגוף וכל זה כבנין מושנל, שהרי הפלוסוף הודה עליו מדרך הפנל, ונמו שנאמר• ני אם תאמר שנפשות בני אלם החכמים, נהפרלןמגויותיהן, תפגושנה זו את זו, ותתחנרנה נאחוה ורעות, ותשתעשענה נמתק לנריהן וחכמתן, מר הודית ני הנפשות בהיותן בלי גוף, תוכלנה להתעסק זו עם זו, ומה יעצור ננו מלומד ננה גס על ההתעסקות שנין הנפשות והמלאכים נעת ההיא, ואס אפשר התעסקות כזו להתענג ולהשתעשע, מה יעצור מלומד שאפשר נן להפך, שאם לא נ! נטל הצדק והמשפט־ ואמה דואה ני סאקדאטי׳וס המופלא שבחכמי יון האמין כן, ני נאשר תמהו רעיו על היותו עלז ושלו ביום מומו, אמר להם לולי האמנתי כי גם אחרי מותי, אהיה תחת יד האדון החונן והמטיב, ונצלו אתחבר עם נפשות יקרות, אשר נועם חברתם נעלה מכל ידידות העולם הזה , אז הסנלתי עשה לרוץ לקראת חצי מות, אך תוחלתי רבה מאר, נ׳ עין יוצרי לא הסיר ממני, וברחמיו ינחני תמיד ואולם אינני בטוח שאתעלס עם הנפשות אשר כבר מתו׳ אבל ידעתי ברור שלא נכרת בצאת הנפש• (סעיי*ז v ״"י ע״י), ואמר עול על הנפש החכמה נמותה׳ שכבוד ה' עליה יזרח. ואולי סביב לה תראה גם אושר ריעותיה ותתעלם עמהן(ם0 י״יי יג״י) אמה מאה שלא הנליעו המופת לחשוב ככה, ואעפ״נ גבר שנלו עליו להאמין נן, אף ני אנהנו שמורת ה׳ אתנו, וספרי הנניאים פתוחים לפנינו, הרומזים על התחנלות נפש אלם במותה עם שסל הנפשות והצורות העליונות, נל שנן שראוי לנו לקבלו, ונשנקבל זאת ננל קבלנו גס ההפך, פהנפס החוטאת